1, ש"ז, —  לומד מפי מורה, Schüler; élève; pupil: ויפילו גורלות משמרת לעמת כקטן כגדול מכין עם תַּלְמִיד דהי"א כה ח. - ובתו"מ: אמרו לו תלמידיו (לר"ג) לא למדתנו רבינו וכו' (ברכ' ב  ה  ו   ז. שמעתי מרבי אליעזר אפילו הוא בבית כור וכו' וחזרתי על כל תלמידיו ובקשתי לו חבר ולא מצאתי ר' אלעאי, ערוב' ב ו. אמר לו (ר"ג לר' יהושע) בא בשלום רבי ותלמידי, רבי בחכמה ותלמידי שקבלת דברי ר"ה ב ט. מצוה בדיינין ולא מצוה בתלמידים יבמ' יב ו. האב המכה את בנו והרב הרודה את תלמידו מכות ב ב. הוו מתונים בדין והעמידו תלמידים הרבה וכו' אבות א א. יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך וכו' (ר' אליעזר בן שמוע , שם ד יב). והתורה נקנית וכו' בדקדוק חברים ובפלפול התלמידים שם ו ה. שאלו תלמידיו את ריב"ז פרה (אדמה) במה נעשית, אמר להם וכו' לא שלא היה יודע אלא שהיה מבקש לזרז את התלמידים (תוספת' פרק ג ז). לבניך, אלו תלמידים, וכן אתה מוצא בכל מקום שהתלמידים קרוים בנים ספרי דבר' לד. בשעת שתלמידין קטנים כבוש לפניהן דברי תורה, הגדילו ונעשו כעתודים גלה להם רזי תורה ר' שמואל בר נחמן, ירוש' ע"ז ב ח; וכעין זה מד"ר שה"ש, כי טובים. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה ובין התלמידים העוסקים בתורתך ברכ' יז..  אשרי תלמיד שרבו מודה לו (שם לב.). אמרו לו (ר' יוחנן בן ברוקה ור' אלעזר בן חסמא לר' יהושע) תלמידיך אנו, ומימיך אנו שותין חגי' ג.; וכן ירוש' סוטה ג ג. היו לו תלמידים בילדותו יהיו לו תלמידים בזקנותו ר"ע, יבמ' סב:. משל לתלמידו של רופא וכו' מד"ר ויק' מח. משל לתלמידו של יוצר וכו' (ר' לוי, שם שם כג). משל לשלחני שאמר לתלמידו וכו' (שם, במד' כא). — *וגם במשמ' מי שהולך בדרך זולתו, אף כי לא למד מפיו, Jünger; disiciple : כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו, ושלשה דברים אחרים מתלמידיו של בלעם הרשע וכו', מה בין תלמידיו של אברהם אבינו  של בלעם הרשע וכו' אבות ב יט. וכשמת (הלל הזקן) אמרו עליו ה' חסיד ה' עניו תלמידו של עזרא וכו' וכשמת (שמואל הקטן) אמרו עליו ה' חסיד ה' עניו תלמידו של הלל סנה' יא.. —  ובצרוף עם תאר, כגון *תלמיד שאינו הגון : כל השונה לתלמיד שאינו הגון נופל בגיהנם רב יהודה אמר רב, חול' קלג. כל השונה לתלמיד שאינו הגון כזורק אבן למרקוליס (רב זירא אמר רב, שם). —  *ותלמיד ותיק: אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד להורות (לפני רבי) כבר נאמר למשה מסיני ריב"ל, ירוש' חגי א ח. ועי' *וָתִיק. —  *וחבר ותלמיד:  בן עזאי חבר ותלמיד הוה לרבי עקיבה ירוש' שקל' ג א. —  ותלמיד חבר עי' חָבֵר. —  *ותלמיד חכם, תלמיד חכמים1 *תלמידי חכמים, ותכופות בראשי תבות:  ת"ח; איש שלמד (תלמוד);  (Talmud) gelehrter; savant; scholar:  ובכל מקום תלמידי חכמים בטלים, רשבג"א לעולם יעשה אדם עצמו ת"ח פסח' ד ה.  ראיתי טבי עבדי שהוא ת"ח וכו' סוכה ב א.  דרך תלמידי חכמים עד שלא היתה בתו יוצאה מאצלו וכו' נדר' י ד.  אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ, ממזר תלמיד חכם קודם לכהן עם הארץ הורי' ג ח.  אמרו לו תלמידיו (לר' אליעזר) ר' ראיתה פלוני שקיצר בברכותיו כדי שיאמר תלמ' חכמ' הוא מכי' דרשב"י בלח טו כה, אפשטיין-מלמד, 103.  והלא. אמרו אין שבחו של תלמיד חכמים להיות מניח את ביתו ברגל והולך לו ירוש' סוכה ב ה.  גנאי הוא לת"ח שיצא במנעלים המטולאים לשוק וכו', כל ת"ח שנמצא רבב1 על בגדו חייב מיתה ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן, שבת קיד..  איזהו תלמיד חכם שמחזזירין לו אבידה בטביעת העין, זה המקפיד על חלוקו להופכו וכו' ר' יוחנן, שם.  תלמידי חכמים כל זמן שמזקינין חכמה ניתוספת בהם וכו' ר' ישמעאל בר' יוסי, שם קנב..  שבעה דברים צוה ר"ע את רבי יהושע בנו בני אל תשב בגובהה של עיר ותשנה, ואל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים פסח' קיב..  כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונור אינו תלמיד חכם יומא כב:2. *ותלמיד משמ' תלמיד חכם3: אל יאמר אדם תלמיד אני איני ראוי להיות יחיד, אלא כל תלמידי חכמים יחידים.  איזהו יחיד ואיזהו תלמיד וכו' תלמיד כל ששואלין אותו דבר הלכה בתלמודו ואומר תענ' י:. —  *ותלמיד תלמיד:  והלא יהושע תלמיד תלמידך לימד שמאהבה עשה סוטה ה ה —  ובסהמ"א:  וליכא בגמרא וא תלמיד חכם הוא אינו צריך וכו', לא שנא תלמ' לא שנא עם הארץ אוצר הגאונים, ברכ' לוין א א, 11.  ומיחו בהם תלמידים ולא קבלו והם אומרים שתלמידי חכמים בקיאים הורום לעשות כן שם פסח' ג ב, 49.  וכן עושין ת"ח וותיקין בכל ארץ גלותם שם תענ' ה ב, 46.  (מי שמשקר) על תלמ' חכמים והמערים עליו וכו' שם קדוש' ט א, 90.  וקרא תלמיד על האוחז דרך אדם אחר ומתנהג על פי מדותיו ולמד ממעשיו ר"י אברבנאל, נחלת אבות ה, כל מי שיש בידו