*, ש"נ, — כמו חֲנִינָה, וסגולת מי שהוא חַנּוּן:  יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתציץ בבשתנו ותביט ברעתנו ותתלבש ברחמיך ותתכסה בעוזך ותתעטף בחסידותך ותתאזר בחנינותך ותבא לפניך מדת טובך וענותנותך (סיום תפל' ר' יוחנן ברכ' יו:).  ואח"כ ישאל אדם צרכיו לפני בוראו ולבקש ממנו חנינות1 דיעה והשכל ואח"כ להתחנן על עסקי התשובה (הקד' סמ"ג).  שידע איך להתחנן והיאך לקרוא אותי עם מידת הטוב על מידת רחמים רחום ועל מידת חנינות חנון (ספ' חסידים, תתתתשפ"ג). — ואמר הפיטן:  אין רחמים כרחמנותך, אין חֲנִינוּת כַּחֲנִינוּתֶךָ (שהי"ח ליום ה).