חֲנִיפָה

°, ש"נ, מ"ר חֲנִיפוֹת, — שה"פ מן חָנַף:  והארץ חנפה כמין חניפות עושה עשב ואינו עושה קמה מראה קמה ואין חטין בקשים (רש"י ישע' כד ה).  והגרוע שבכל החניפות זה המחניף לחבירו כדי שיחטיאו (ספר ד"ת ודעת חכמה ב כב).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים