חֲנִיכַיִם

* 1, — פנים הפה מאחורי הַשִּׁנַּיִם: כזית שאמרנו חוץ משל בין השינים אבל מה של בין החניכים מצטרף למה שבלע שהרי נהנה גרונו (רמב"ם, מאכל' אסור' יד ג). — ובמשמ' °מקום השִׁנים, Kiefer; mâchoire; maxilla: (אם נגממו) חניכים החיצוניות הוא מום מפני שאין זה בסתר שנראה כשאוכל2 (רגמ"ה בכור' לז.). — ובמשמ' זו השתמשו בשם זה הסופרים בזמן החדש. — ועי' °חֵנךּ.



1 בתוך סגנון ארמי בגמ': בשל בין שינים דכולי עלמא לא פליגי כי פליגי בין החניכיים מר סבר הרי נהנה גרונו בכזית ומר סבר אכילה במעיו בעינן (חול' קג:). אבל גוף המלה כתובה בצורה עברית.

2 בסגנון ארמי: חניכים החיצוניות הוי מום כי נגממו משום דלא הוי בסתר דמתחזי כדאכיל.

חיפוש במילון: