חֲנִיכָה
*1, ש"נ, בכנ' חֲנִיכָתוֹ, — כנוי, שֵם נוסף על שמו, Beiname; surnom; surname: כתב (בהגט) חניכתו וחניכתה כשר (גיט' ט ח). חניכת אבות בגיטין עד י' דורות (גמ' שם פח.). בעלי חניכתו שמם אברהם כשמו (מד"ר בראש' מג). כשאין לו אלא אותו שם הכתוב בגט ואין לו חניכה וכשכותב בגט וכל שום וחניכה נראה זה הגט של אדם אחר שיש לו שם וחניכה (תוספ' גיט' לד:). אלא חניכה שהמשפחה נקראת על שמה (שם פח.)
1 לא נתברר מקור שם זה. יש מי שגזרוהו מן חנך ואמרו שהוא כנוי שצריך להתרגל לו. אך אין זה מחור.