1, חוֹר, ש"ז, מ"ר חֹרִים, חוֹרִים, — אדם רם היחס, שׂר, Edler; noble : ותשלח (המלכה איזבל) הספרים אל הזקנים ואל הַחֹרִים אשר בעירו מ"א כא ח. ואמר אל הַחֹרִים ואל הסגנים ואל יתר העם המלאכה הרבה ורחבה ואנחנו נפרדים על החומה נחמ' ד יג. ואקבצה את הַחֹרִים ואת הסגנים ואת העם להתיחש שם ז ה. ואריבה את הַחֹרִים ואת הסגנים ואמרה להם משא איש באחיו אתם נשאים שם ה ז. בגלותו את יכוניה בן יהויקים מלך יהודה מירושלים בבלה ואת כל חֹרֵי יהודה וירושלם ירמ' כז כ. ואת כל חֹרֵי יהודה שחט מלך בבל שם לט ו. גם בימים ההם מרבים חֹרֵי יהודה אגרתיהם הולכות על טוביה נחמ' ו יז. ואריבה את חֹרֵי יהודה ואמרה להם מה הדבר הרע הזה אשר אתם עשים ומחללים את יום השבת שם יג יז. — ובכנ' חֹרֶיהָ ואין שם2 מלוכה יקראו וכל שריה יהיו אפס ישע' לד יב. — בֶּן-חוֹרִים, שנולד מחורים, מגדולי היחס: אשריך ארץ שמלכך בֶּן-חוֹרִים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי קהל' י יז. אפילו עניים שבישראל רואים אותן כאילו הם בני חורין שירדו מנכסיהם שהם בני אברהם יצחק ויעקב ב"ק ח ט. ואמר המשורר: היות גבר ובן חורין ואזרח, מהיר צדק ישר לבב וארח שד"מ לרה"ג יז. הגבר בכל רגע חסדיך, לשים בני חורים עבדיך רמב"ע, כתאב אלמחאצ'רה יט, כ"י ד' ילין, בשם משורר שלא נקב שמו. — *יצא העֶבד בֶּן-חוֹרִים, יצא לחפשי מעבדותו ונהיה בֶּן-חוֹרִים: הכותב נכסיו לעבדו יצא בן חורין פאה ג ז. משחרב בית המקדש בושו חברים ובני חורין וחפו ראשם ונדלדלו אנשי מעשה סוט' ט יה. — עשאו בן חוֹרִים, הוציאו לחפשי: העבד שהיה אוכל בתרומה ובאו ואמרו לו מת רבך וכו' או עשאך בן חורין תרומ' ח א. המוכר עבדו לעכו"ם או לחוצה לארץ יצא בן חורים גיט' ד ו. עשיתי פלוני עבדי בן חורין עשיתיו בן חורין עושה אני אותו בן חורין תוספתא ב"ב ט יד. טבי עבדי עשיתי בן חורין ירוש' גיט' א מג ד. — ובהחלט, בֶּן חוֹרִים, עבד שיצא לחפשי: מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד גיט' ד ה. — ובת חוֹרִים, שפחה שיצאה לחפשי: לישא שפחה אינו יכול שכבר חציו בן חורין בת חורין אינו יכול (לישא) שכבר חציו עבד גיט' ד ה. — בני חורים: בני חורין ובני ברית והנשים בכלל הנזק והניזק והמזיק בתשלומין ב"ק א ג. ואין רשאין (האפוטרופסים) להוציא עבדים בני חורין אבל מוכרים אותן לאחרים ואחרים מוציאין אותן בני חורין תוספתא תרומ' א י. — *נכסים בני חורים, ההפך מן משֻעבדים, שלא הוקצו לגבות מהם חוב: אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש בני חורין ב"ק ח:. שטרי שיש בהם אחריות נכסים גובה מנכסיהם משועבדים ושאין בהם אחריות נכסים גובה מנכסיהם בני חורין ב"מ יג:. גובה את הקרן מנכסים משועבדין ואת השבח מנכסין בני חורין ב"ב קנז:. — °ובת חורים, אדמה לא משועבדה: ואם מכרה (המזיק את העדות שיש לו) אין הניזק גובה אלא מזיבורית שביד המזיק שהיא בת חורים טוחו"מ קיט ג. — ובהשאלה, *בן חורין לדבר מן הדברים, שהרשות בידו לעשות או לא לעשות: לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל הימנה אבות ב יו. שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה שם ו ב. — ובלי בן, חוֹר מִדּבר, חוֹרים מהדבר, חפשי: אמר הקב"ה לישראל בני כך חשבתי שתהיו חורין מן המלכיות מד"ר דבר' ה.
1 מן שרש חרר, במשמ' חפש, עי"ש. קצת החדשים ראו בזה ארמיוּת, ר"ל מלה ארמית שאולה, אך כבר דחה גלד' דעת זו ואמר שהיא עברית גמורה והסתיע בשמוש השרש חרר גם בערב' במשמ' זו. וריב"ג הביא מלה זו בשרש חור ואמר: בן חרים חורים וכו' הם גדולי הארץ ושריה וקורים להם בלשון ערב ביאץ' וענין המלה הזאת לבן. ע"כ. ובאמת, ביצ'ה אלבלד بيضة البلد ר"ל בערב' אחד מטובי העיר שאליו מתקבצים בני העדה. וכן ראב"ע מענין לבן: ודמה הגדולים ללובן והקטנים שאין להם מעלה גדולה לחשך. ע"כ. אפס, כי שמוש המלה חורים בתלמוד בענין העבדות מעיד שהוא מלשון חרר במשמ' חרוּת.
2 י"א כי הכתוב משֻבש.