חֲרוֹן
1 ש"ז, — כמו א. חָרוֹן, ומליצה, השיב אפו מחרון, כמו המליצה שב מֵחֲרוֹן אפו: נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה אספת כל עברתך השיבות מֵחֲרוֹן2 אפך (תפל' פה ג-ד).
1 משקל בְּאוֹשׁ, שְׁכוֹל, ועוד. ועי' הערה לקמן.
2 אמר רד"ק (במכלול ובשרשים): ומקור אחר השיבות מֵחֲרוֹן אפך שאם היה שם היה לו לומר חרון בקמץ החת כי איננו סמוך ואפך הוא הפעול. ע"כ. אבל, מקור מוכרת פְּעוֹל (ובל"ה פְּעוֹן) הוא זר, ועדיף לשקלו ע"מ השמות הרשומים בהערה הקודמת. ואעפ"י שיש מקום לפקפק באמתת הנוסחה השיבות ונכונה אולי דעת רוב החדשים שצריך לקרוא בקל: שבתּ, וכיוצא בזה, אעפי"כ לפי הנוסחה המסורה נכונה דעת הרד"ק כי הפעול הוא אפך.