ש"ז, — חֳרִי אַף, כמו חָרוֹן:  ואמרו כל הגוים על מה עשה יי' ככה לארץ הזאת מה חֳרִי האף הגדול הזה (דבר' כט כג).  ויצא (משה) מעם פרעה בָּחֳרִי1 אף (שמות יא יח).  ויקם יהונתן מעם השלחן בָּחֳרִי אף ולא אכל ביום החדש השני לחם כי נעצב אל דוד כי הכלמו אביו (ש"א כ לד).  אל תירא ולבבך אל ירך משני זנבות האודים העשנים האלה בָּחֳרִי אף רצין וארם ובן רמליהו (ישע' ז ד).  גדע בָּחֳרִי אף כל קרן ישראל (איכ' ב ג).  ויחר אפם מאד ביהודה וישובו למקומם בָּחֳרִי אף (דהי"ב כה י). —  ובסהמא"ח, חֳרִי לבד:  שלחת בצרים חֳרִי וזעם, שמרת בעברתך יפיפי פעם (ר"ש בר"י, יוצ' ז' פסח, אותותיך).