*, ת"ז, לנק' חֲרוּפָה, — שפחה חֲרוּפָה, שנחרפה לאיש, עי' ערך ב. חָרַף: אשם גזילה אשם מעילה אשם שפחה חרופה אשם נזיר ואשם מצורע (תוספתא כרית' א יט).  איזו היא שפחה חרופה זו שחציה שפחה וחציה בת חורין המאורסת לעבד עברי (גיט' מג.).  הבא על חמש שפחות חרופות בהעלם אחת (כרית' ט.).