ש"ז, — א) כלי חקוקה בתוכו צורה מהצורות ויוצקים לתוכו מתכת וכדומה לתת לה הצורה ההיא, Form; moule; muld: ויקח (אהרן את הזהב) מידם ויצר אתו בַּחֶרֶט ויעשהו עגל מסכה (שמות לב ד). — ב) כתיבה, גופן, צורת אותיות, Schrift; écriture; writing: קח לך גליון גדול וכתב עליו בְּחֶרֶט1 אנוש למהר שלל חש בז (ישע' ח א). — ג) °כלי אומנות חד לפתוח בעץ ואבן ומתכת, כעין מפסלת, Meissel; burin; chisel: כלי כסף שמציירין בהן פרחים וצורות בחרט ומעשנן בגפרית והן משחירות וניכרות (רש"י, שבת יח.). — ובמשמ' עט כתיבה: ועין רואה תראה בה (בציון) חזיונות נפלאים לא יתארם הציר בשרד ולא יכתבם סופר מהיר בחרט אנוש (א' מפו, אה"צ י). — ובמשמ' עט של שער שמצַירים בו בצבע, Pinsel; pinceau; Pencil: אני אינני בורא יש מאין, ציָר אנכי ובימיני חֶרֶט, את אשר אראה עין לעין, אותו אתאר על לוח בשרד (יל"ג, אל יאשם יהודה).
1 אמרו קצת הקדמונ' כי כנוי הוא בלשון נקיה לאבר הזכרות. אמר ריב"ג: חרט אנוש קולמוס והוא כנוי לזכרות והכתיבה הזאת כנוי למשגל. ע"כ. ונראה כי יחסו משמ' זו לחרט עפ"י לשון ערב' שאומרים חַרַט ג'אריתה, בעל אותה.