חֶרֶט

ש"ז, — א) כלי חקוקה בתוכו צורה מהצורות ויוצקים לתוכו מתכת וכדומה לתת לה הצורה ההיא, Form; moule; muld:  ויקח (אהרן את הזהב)  מידם ויצר אתו בַּחֶרֶט ויעשהו עגל מסכה (שמות לב ד). —  ב) כתיבה, גופן, צורת אותיות, Schrift; écriture; writing:  קח לך גליון גדול וכתב עליו בְּחֶרֶט1 אנוש למהר שלל חש בז (ישע' ח א). —  ג) °כלי אומנות חד לפתוח בעץ ואבן ומתכת, כעין מפסלת, Meissel; burin; chisel:  כלי כסף שמציירין בהן פרחים וצורות בחרט ומעשנן בגפרית והן משחירות וניכרות (רש"י, שבת יח.). —  ובמשמ' עט כתיבה:  ועין רואה תראה בה (בציון) חזיונות נפלאים לא יתארם הציר בשרד ולא יכתבם סופר מהיר בחרט אנוש (א' מפו, אה"צ י). —  ובמשמ' עט של שער שמצַירים בו בצבע, Pinsel; pinceau; Pencil: אני אינני בורא יש מאין,  ציָר אנכי ובימיני חֶרֶט, את אשר אראה עין לעין, אותו אתאר על לוח בשרד (יל"ג, אל יאשם יהודה).



1 אמרו קצת הקדמונ' כי כנוי הוא בלשון נקיה לאבר הזכרות.  אמר ריב"ג:  חרט אנוש קולמוס והוא כנוי לזכרות והכתיבה הזאת כנוי למשגל.  ע"כ.  ונראה כי יחסו משמ' זו לחרט עפ"י לשון ערב' שאומרים חַרַט ג'אריתה, בעל אותה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים