חַרְטֹם

1, ש"ז, מ"ר חַרְטֻמִּים, — כנוי לחכמי מצרים הקדמונים וקוסמיהם: ויקרא (פרעה) את כל חַרְטֻמֵּי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה (בראש' מא ח).  ואמר (את החלום שחלמתי) אל הַחַרְטֻמִּים ואין מגיד (פתרונו) לי (שם כד).  ויעשו כן הַחַרְטֻמִּים בלטיהם ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים (שמות ח ג).  ויעשו כן הַחַרְטֻמִּים בלטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו (שם יד).  ויאמר המלך (נבוכדנצר) לקרא לַחַרְטֻמִּים ולאשפים ולמכשפים ולכשדים להגיד למלך חלמתיו (דני' ב ב).  וימצאם (המלך את דניאל חנניה מישאל ועזריה) עשר ידות על כל הַחַרְטֻמִּים האשפים אשר בכל מלכותו (שם א כ).  — ובסהמ"א: כיון שראו החרטומים שלא יכלו להוציא הכנים מיד הכירו שהיו מעשה אלהים ולא מעשה שדים (מד"ר שמות י).  הוליכה אותו (סגולה את משה) לנחל אמרה לו במקום הזה עשו ארון של ת"ק ככרים והשליכוהו בתוך הנחל החרטומים והאשפים (שם דבר' יא).  — ואמר הפיטן: ואשף וחרטום לא ילחצוך, וכל שם ולהט לא ינצחוך (שהי"ח ליום ה).  לא ינצחוך כל החכמים, כל הקוסמים והחרטומים (שם).  — °כתב החרטום, כתב הצורות של המצריים הקדמונים, Hieroglyph: עוד ימצאו בה צורות ותמונות ממכתב החרטום2 (שבי"ע ב).  וכל חכמתם ובינתם הסתירו במסתרי מכתב החרטומים מכתב אשר לא ידעו איש אחר זולתם כי שלשה מיני מכתבים היו בידי המצרים מכתב החרטומים מכתב הכהנים ומכתב העם (די"ע לק"ש א).  — והשתמש בו אחד הסופרים כשם לְצַיָּר, חרטום=אורה, במשמ' צַיָּר=אוֹר: (חתימ' קא"ש תחת השיר הגיון, השחר ח ג).



1 לא נתברר מקור מלה זו.  יש גוזרים אותה מן השרש חרט במשמ' חקיקה וכתיבה, ואומרים כי פרושו העקרי של חרטם הוא: יודע כתיבה, ויש גוזרים אותו מהשם חוטם, ואומרים כי פרושו הוא המדבר דרך חוטמו, ואומרים שכך היה מנהגם של החרטמים.  ואולי יותר נכונה דעת קצת החכמים שסוברים כי זו מלה מצרית, אעפ"י שעד כה לא נמצאה במצרית הקדומה מלה דומה ממש לזו.

2 לפי השם הלועזי שמקורו ביונית ומשמעתו כתב הקדוש.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים