1, ש"ז, — מין מאפה, כעין עֻגות וכדומה, Gebäck; patisserie; cake: ויאמר (שר האופים של פרעה) אל יוסף אף אני בחלומי והנה שלשה סלי חֹרִי2 על ראשי ובסל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אפה (בראש' מ יו-יז). — ובמשנה: אמר רבן גמליאל מימיהן של בית אבא לא היו אופין פתין גריצין אלא רקיקין אמרו לו מה נעשה לבית אביך שהיו מחמירין על עצמן ומקילין לכל ישראל להיות אופין פתין גריצין וחרי3 עדי' ג י, ביצ' ב ו.
1 לא נתברר מקורו, ועי' הערה שלקמן.
2 ת"א סלין דחירוּ. השבעים תרגמו במשמ' לחם, והולג' במשמ' קמח, וכעין זה רסע"ג. אך בירוש' ביצ' ב סא ג פרשו השם חרי זה כמו השם חרי שבמשנה שהובא לקמן, ששם אין ספק בדבר כי הכונה היא לעוגות. ועי' הערה לקמן.
3 כך כאן וכך במשנה שבמשניות ביצה, חורי, וכן במשנה בגמ' ירוש'. אך במשנה בגמ' בבלי בביצה חררין. ואמרו בגמ' (ירוש' ביצ' ב סא ג): ורבנן שמעין לה (להמלה חורי שבמשנה שם) מן הדא והנה ג' סלי חורי על ראשי. ע"כ. ופרש הערוך כלומר חררות גדולות אפויות למלך. ויותר מדויק פרושו של הרמב"ם למשנה עדיות: וחרי מין מן הפת גדול הגוף, ע"כ, ור"ל כי חרי הוא עוגה עבה, לא דקה כרקיק.