1, ש"ז, כנ' חֲרִיהֶם, — כמו חָרָא, צוֹאה: ויאמר אליהם רבשקה (לשרי היהודים) העל אדניך ואליך שלחני אדני לדבר את הדברים האלה הלא על האנשים הישבים על החמה לאכל את חריהם2 ולשתות את שיניהם עמכם (מ"ב יח כז).  —  ובסהמא"ח: אף חרי יונים מפוצץ האבן אף חרי הצפורים הדרורים (אסף הרופא 56).  לקוח חרי התרנגולים האדמדם מלוא התרווד (שם 109).  לקוח חרי הצפורים  הדרורים  (שם 115).