חֶרְיוֹן
° 1, ש"ז, מ"ר חֶרְיוֹנִים, — צוֹאת היונה: מקום אשר תחנה עליו מחנה כזו (של עופות הנוסעות) ישונה ויפליא מראהו כשממות עולם מאד עליו ימצא חריונים מכוסה בגובה אצבעות אחדות עשב ושוכות שוממים וחרבים (תוה"א לשינהק, העוף קנג)
1 מצֻמצם מן חרי יונים, והוא מהמלה חרייונים שבמקרא (מ"ב ו כה), לפי הכתיב שם בשתי מלים חרי יונים, עי' חרי, ואמר ריב"ג שהיו משתמשים בזה לשרפה, ואולי באמת היו אנשים רעבים אוכלים זה עפ"י הדחק, ויש מי שהגיה חרובין ( ZAW XX 207).