ש"ז, — חֹמֶר, עפר מעורב במים, Lehm; argile; loam: ובבור אין מים כי אם טיט ויטבע ירמיהו בַּטִּיט (ירמ' לח ו).  הצילני מִטִּיט ואל אטבעה (תהל' סט יה).  ויבא1 סגנים כמו חמר וכמו יוצר ירמס טִיט (ישע' מא כה).  ויגרשו מימיו (של הים) רפש וָטִיט (שם נז כ).  מי מצור שאבי לך חזקי מבצריך באי בַטִּיט ורמסי בחמר (נחו' ג יד).  — וטִיט חוּצוֹת: ואשחקם כעפר ארץ כְּטִיט חוצות אדקם ארקעם (ש"ב כב מג).  עתה תהיה למרמס כְּטִיט חוצות (מיכ' ז י).  ותצבר (צור) כסף כעפר וחרוץ כְּטִיט חוצות (זכר' ט ג).  כגברים בוסים בְּטִיט חוצות במלחמה (שם י ה).  — ובתו"מ: אין שורין טיט ברשות הרבים ואין לובנין לבנים אבל גובלין טיט ברה"ר (ב"מ י ה).  מקוה שיש בו מ' סאה מים וטיט וכו' באיזה טיט אמרו בטיט שהקנה יורד מאליו (מקוא' ב י).  המסנק את הטיט לצדדין ומשכו ממנו שלשה לוגין (שם ו).  השלג והברד והכפור והגליד והמלח והטיט הנרוק (שם ז א).  הטביל בו את המטה אעפ"י שרגליה שקועות בטיט העבה (שם ז).  טיט הנרוק משלים במקוה ואין מטבילין בו (ירוש' ברכ' ז יא.).  בכסא שרגליו משוקעות בטיט (שם שבת ג ו.).  טיט שעל גבי מנעלו מגררו בגב סכין (בבלי שם קמא.).  לאדם שמגבל את הטיט אם יש לו מים רבים אינן כלין והטיט מגובל יפה (תענ' יט:).  לאוהבו של מלך שהיה משתקע בטיט עבה הציץ המלך וראה אותו א"ל עד שאתה משתקע בטיט הלך עמי (מד"ר בראש' ל).  בנוהג שבעולם פועל עושה עם בעה"ב ע"י שהוא מנבל עצמו בטיט הוא נותן לו שכרו (שם במד' י).  והלך הסייד לסידו ויוצר לטיטו נפח לפחמו (שם קהל', בכל עת).  — טִיט הַיָּוֵן: ויעלני מבור שאון מִטִּיט היון ויקם על סלע רגלי (תהל' מ ג).  והמלמולין וטיט היון וטיט היוצרים וגץ יוני איזהו טיט היון זה טיט הבורות (מקוא' ט ב).  טבעת שנתונה בלבינה של טיט טופח וכו' ואם היה טיט היון וחיברו כאלו לא טבלה (תוספתא שם ו יב).  — °ואחד ממדורי גהנום: המדור הד' נקרא טיט היון שם נדונים אותם גסי הרוח וכל אותם העונים עזות לעניים (ראש' חכמה, היראה יג).  היכל ד' הוא הנקרא  טיט היון ונקרא כנגד זה יצה"ר אבן מכשול היכל זה נקרא חובה מטעם שהוא כנגד היכל זכות (שם).  האש של בור שחת היא חזקה ס"א מן האש של טיט היון האש של טיט היון היא חזקה ס"א מן האש של שערי מות (ספ' רזיאל לה:).  — °טִיט ארמני: ומי שיפחד מהגרידה יקח טיט ארמיני במי הרמונים (קאנון א ד ה).