טִיֵּט
°1, טייט, פ"י, עת' יְטַיֵּט, יטייט, — שטב הכתוב בקו או בנקודות של דיו על פניו, durchastreichen; raturer, biffer; to erase: ואפילו טייטוהו בדיו פסול (טוחו"מ מה ו). וכיצד יעשו יטייטנו בדיו (שם יא).
1 בגמ' בארמ': דמטייט ליה (ב"ב קס"ג.). והביא הערוך גרסת ס"א דמדיית, ופרש: עושה נקודין של דיו. אך נראה כי זו גרסה עפ"י סברה מהשם דיו, והגרסה האמתית היא טייט בשתי טיט. ואין לו חבר בשאר הלשונות, ולא נתברר מקורו. לפי דעת קצת מן טיט, אך זה דחוק, כי עקר הכונה בפעל זה העברת קו או נקודות בדיו על פני הכתוב.