טִיטִי
°, ת"ז, מ"ר טִיטִיִּים, - של טיט, מטבע הטיט: ואמנם התחלקות הארצות בעפר כי קצתם יהיו טיטיי מזוקק וקצתם סלעי וקצתם חולי (קאנון א ב ב ח). ולא כל זוחלים מגולים אבל אשר מקומותם טיטיים (שם שם יו). כי המימות אשר מקום הזלתם טיטיי יותר טובים מאותם אשר הם נוזלים על האבנים כי הטיט מנקה המים (שם). הנערים והחולים וחלושי המזג הנרתעים אחור מפני הקור או החום או הגשמים וסכנת הדרכים הטיטיים (הקד' פי' שה"ש לר"י דון יחייא).