טנף


1 באשור' טֻנֻפ. בארמ' טנף.  בערב' דנש دنش, בחלוף פ  בשין, עי' הערה לאות פ.  ויש מדמים לזה נטף  نطف בערב' שמשמש גם במשמ' טנף, אך יש לפקפק אם איננו שאול מארמית (S. Fr. Aram. 23).

חיפוש במילון: