*, ש"נ, —  שה"פ מן א. טָעַן:  פריקה בחנם טעינה בשכר (ב"מ לב.). — ובמשמ' נשיאה:  לפי שמניינם (של בני קהת) היה לשם טעינת הארון צירף הקב"ה שמו עמהם כדי שלא יכלו (מד"ר במד' ו).  — ואמר הפיטן:  טעינת עצים אשר על המזבח נעמסה, יקוד אש ומאכלת אשר אב נשא (סליח' מנח' יוה"כ, אמונים). — ובמשמ' מה שהתרנגלת טוענת ביצים:  תרנגולת שפלטה מן חתול או נץ או מן הדורס כל הבצים שתלד מאותה טעינה ראשונה אסורין עד שתפסוק ותטעון טעינה אחרת  (והזהיר, ויקר' מז:).  ובנקבה עד שתלד כל הביצים של טעינה הראשונה (רמב"ם שחיט' יא א).