°, ש"נ, —  שה"פ מן ב. טָעַן:  טעינת ריב פן תענה ודל לא תהדר ונקי וצדיק אל תהרוג להצדיקם (אזהר' ר"י ברצלוני, איסרה). — ובמשמ' הכאה ברמח וכדומה:  כי בלשון הערבית לא נמצא דקירה וטעינה כי אם ברומח (הכרע' ר"ת, דונש על מנח', ערך מטועני).