°, ש"ז, —  כמו *טַעֲנָה:  מען טַעַן בפיצה, להשיב מה אמצא, נתעבתי ונאלחתי כי מלאתי דופי ושמצה (סליח' ער"ה, איככה אפצה).  אל סרחון כתב עד הנחתם, ספרו זיף טַעַן הסתתם (סליח' יום ז, אם עונינו). — ואמר המשורר:  ואם תוכל לגלות את סתמיו בלא משנה ותלמוד והלכה, אני אשוב לטענך ואודה ואומר כי לך תאות מלוכה  (ר"י חריזי, תחכמ' יז).