—  קל לא נמצא במקרא.

— פֹעַ', טֹעַן, מְטֹעֲנֵי, —  מְטֹעַן חֶרֶב, שהכוהו בחרב1, durchbohrt s.;percé; be pirerced : ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב לבש הרגים מְטֹעֲנֵי חרב יורדי אל אבני בור כפגר מובס ישע' יד יט. 

— קל, *טָעַן, — בהשאלה, טָעַן, את פלוני דבר, תבע ודרש ממנו ואמר שהוא חַיָּב לו הדבר הזה, Anspruch, erheben; réclamer; to claim : הטוען את חבירו כדי שמן והודה בקנקנים כתוב' יג ד.  המדיר את אשתו שלא תלך לבית האבל או לבית המשתה יוציא ויתן כתובה מפני שנועל בפניה ואם היה טוען משום דבר אחר רשאי שם ז ה. במומין שבגלוי אינו יכול לטעון ואם יש מרחץ באותה העיר אף מומין שבסתר אינו יכול לטעון מפני שהוא בודקה בקרובותיו שם ח.  טענו חיטין והודה לו בשעורין שבוע' ו ג.  טענו כלים וקרקעות והודה בכלים וכפר בקרקעות שם.  אמר לו מה אתה טועניני רצוני שתשבע לי שם ז ח.  טענו שני מחטים והודה לו על אחת מהן ירוש' קדוש' א נח ג.  עומד הייתי על אבא בשעת מיתתו וטענך מנה והודיתה לו שם גיט' ה מז..  הטוען טענת גנב באבידה משלם  תשלומי כפל ב"ק נז..  בטוען טענת לסטים מזויין שם.  אין נשבעין על העבדים אמר רב בטוענו דמי עבד גדול ב"מ ק..  שאין במקור נדפס 'שאון' לו ממון אצל חבירו במקור נדפס 'חבירי' וטוענו ומשביעו שבוע' לט..  לנושה בחבירו מנה שלא יאמר אטעננו במאתים כדי שיודה לי במנה שם לא..  לעולם אינו חייב עד שיטעננו בדבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין ויודה לו שם מג..  אם אתה טוענני כלום ואם תקבל שבועתי הריני נשבע אבל מה שאני טוען אותך ואינך מודה בו במה תדחני מלהשבע לי תשו' הגא', הרכבי נו.  המלוה טוענו חמשה סלעים ועדי השטר מעידין שחייב לו סלעים לא פחות משתים ר"ח ב"מ ד:.  — ובהחלט, טָעַן, ערך דברים של תביעה, או להפך של התנצלות: האוכל אצל חמיו ביהודה שלא בעדים אינו יכול לטעון טענת בתולים מפני שמתייחד עמה כתוב' א ה.  לעולם אינו חייב עד שיכנוס ויבעול ויטעון טענת בתולים ירוש' שם ד כח:.  אם טען ואמר לפירות ירדתי נאמן ב"ב צג:.  אמר לו אם לא תמכרנו לי אכבוש שטר שכירות ואטעון שהוא לקוח בידי רמב"ם מכיר' י ד.  טען העד ואמר תלם אחד הוא שעשיתי סימן ולא כל השדה הוא, טוען ונטען יו ב.  טען שמעון שיש לו שטר שמכרה לו וראובן כופר ואומר ששטרו מזוייף טוחו"מ, חזק' קרקע' קמ ב.  — וטָעַן על דבר, בנוגע להדבר: או שטען על הסחורה שהיא שלו לבדו וזה אומר משל השותפות היא טוחו"מ, שבוע' צג יט. — °וטָעַן על פלוני, דבר דברי חובה עליו, האשימו: וקצתם טוענים עלינו בהם וקצתם מיחשים אותם אל אומר שאיננו נמצא הרקמה, שער כח.  ואלהים אשאל להצילני מטעות הטוענים עלינו בסכלותם ולחסום פי מקנאינו באולתם תמה"נ לרשב"ג, מדת הנפש.  על כן מי שיטעון שהוא יותר מאחד לא יתקיימו דבריו אלא בראיה חו"ה, היחוד ז. — ובמשמ' °שאל והקשה: ואם יטען טוען והלא אברהם אבינו נביא היה ואיך בא נביא אל נביא רק אם היה גדול ממנו בנבואה כמשה ואהרן ראב"ע בראש' יח יג.  ואם יטען טוען ויאמר כי הנה כתוב ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב שבעים נפש וכו' שם מו כג.

— נִפע', *נִטְעַן, — א) שטענו אותו, תבעו ממנו דבר: הנטען על השפחה ונשתחררה או על הנכרית ונתגיירה יבמ' ב ח.  הנטען על אשת איש והוציאוה  מתחת ידו אעפ"י שכנס יוציא שם.  אפילו קטנים נטענין להן בבית דין ירוש' ב"ק י ז:.  יאמר לנטען הרי זה העיד עליך רמב"ם סנה' כא י.  היתה נטענת ממנו בעוד היתה תחת בעלה הראשון וכל זמן שהיתה תחת בעלה השני לא היתה נטענה ממנו הלבוש, אישות יא ב. — °ובמשמ' שהקשו עליו קושיות, שהשיגו עליו: ואם אמר הנטען לי והיך תוכל לצרף עשיתיני כדבריך והיא מלת שקרנית ריקנית דונש על רסע"ג 102. — ב) נחלה2: וכשהיה ר"ש בנו של ר' עקיבא חולה ולא ביטל בית מדרשו אלא פקדו (את בנו החולה) ביד שלוחו בא הראשון ואמר לו נטען אמר להן (לתלמידיו) שאלו עד שבא השני ואמר לו הכביד החזירן לת"ת בא השלישי ואמר לו גוסס אמר להם שאלו ובא הרביעי ואמר לו השלים מס' שמחות ח.

— פִע', °טִעֵן, יְטַעֵן, וַיְטַעֵן, —  טִעֵן את הסוס, הכהו בפריש ברזל שברגליו, וכדומה: ויחת האב שערותיו סמרו, וַיְטַעֵן את סוסו אף טש כנשר, ובנו בימינו יאנק מר יצריח, ובחצי הליל אתא הביתה, ובזרועו הנה מת הילד מיכ"ל, מלך בלהות.

— הָפע', °הֻטְעַן, יוטען, — כמו נִטְעַן: ונשוב אל מה שיוטען מן החלוף אמונה רמה ה ב.