יִחוּל
*, ש"ז, מ"ר יִחוּלִים, — שה"פ מן יִחֵל: ותקנינו לב טוב וחבר טוב ונשכים ונמצא יחול לבבינו ותבא לפניך קורת נפשינו לטובה (ירוש' ברכ' ד ז ד ) ובבלי שם יו:. — ובסהמ"א: ועל כן נוסדו התורות על קטבי היחול והרהות (חו"ה, עבוד' ה' ג). כי זה דרך היחול וההפחדה שיהיה כראוי לזמן ולמקום (שם, הבטחון ד). והוא המכון בנבואת זכריה ונבואת שאר הנביאים על היחול הטוב (מלמד התלמ', זכור).