°, בקל רק בינ' °תָּרוּץ, — במשמ' יָשָׁר, מְְיֻשָׁר: ונמצא כל ההלכות תרוצות ועומדות (שבלי הלקט, תפילין, קצא). — ואמר הפיטן: דמני נאוה ותרוצה כנני בלא פרצה, יפה את רעיתי כתרצה (אהבוך, יוצר א' פסח).

— פִע', °תּרֵץ, — יִשֵּׁר, בפרט בשמוש מפשט במשמ' ישר וישב דבר קשה, פרש אותו, ansgleichen, erklären; aplanir, explquer; to level, explain: יפה תרצתה וצריך אתה להיתלות עליה על תירוץ זה וכו' (רבנו גרשום, בכורות לח.). והקשו קושיות שיש להשיב ופירוקים שראוים לתרץ (רש"י, ב"מ פו.). והקשה המקשה וכו' ותירץ מזיח גזירות מכפר עונות (רד"ק, השרשים, ערך כפר). כבר ביארנו שהטעמים צריכין להם לבאר בהן עניני הדברים ולתרץ בהן מאמרים (הורית הקורא, דרנבורג, 71). הנה כאשר תירצתי לך אותם השאילות אשר שאלת וכו' (ר"י אלנקאוה, מנורת המאור, ענעלאו ד, 561). ואני תירצתי, בהיותי ברומי, כאן בזוג ראשון וכאן בזוג שני (שם, שם, 562). — °ותרץ תרוצים: והקשה עליה מה שיש לך להקשות ותרץ תרוצים עד שתתישב לך (רש"י, ברכ' סג:). — ואמרו פיטנים ומשוררים: עם בן פרץ תשבי הרץ נא ויתרץ כל הקשה (קבל ניבי, פזמון לשמחת תורה). ויתקעו בשופר ויאמרו מלך מתרץ השאלות (עמנואל, מחב' כב, ירדן, 398).

— פֻע', °תֹּרַץ, בינו' מְתֹרָץ, — שתרצו אותו: לא מתורץ יש חייב על מעשה שורו (רש"י, ב"ק לה.). ור' חייה במשקל ונפשו לא חייה, כל ברייתותיו נכוחות ומתורצות והיל' כוותיה (ר"ש בן היתום, פרוש מס' משקין, מק"נ, 103).  חכם עדיף מנביא והנה לפי זה הכל מתורץ וכו' (ר"ש אלמולי, פתרון חלומות, אמשטרדם, השנ"ז, כ. וכו'). שיישבה הכל על נכון וכל ענין התמיה בזה יתורץ הכל וכו' (רמח"ל, חוקר ומקֻבל, פריישטאדט, ח, 70).

— הִפע', °הִתּרִיץ, — כמו פִע': מעיהם להשרץ, בחקותין ובתורתו להתרץ1, ושאלנו מכם רבותינו דבר זה וכו' (גני'  גאונים, .J.Q.R, יולי 1918, 179). תמלא שמך בערץ, נעם כסאך להתרץ1,  עליון על כל הארץ (אלהי אקראך, זולת לשבת לפני שבועות). ועל נאמני ארץ בריתו התרץ, צדקם חשוך קרץ בחוקו מוסדי ארץ (שמעון בר יצחק, אדון אמנני, יוצר א שבועות).