יַתּוּשׁ

* 1, יְתוּשׁ, יִתּוּשׁ, ש"ז, מ"ר יַתּוּשִׁים, יְתוּשִׁים, יִתּוּשִׁים, — מין זבוב קטן דק עוקץ בפרט בארצות החמות, Mücke; moustique; mosquito: אם מתכנשים כל באי העולם לבראות יתוש אחד ולהכניס בו נשמה אינן יכולים לבראותו (ספרי דבר' לב). כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה וכו' ברא זבוב לצירעה יתוש לנחש ונחש לחפפית (שבת עז:). חמשה אימות הן אימת חלש על גבור אימת מפגיע על ארי אימת יתוש על הפיל אימת סממית על העקרב (שם). יצתה בת קול ואמרה לו (לטיטוס) רשע וכו' בריה קלה יש לי בעולמי ויתוש שמה וכו' עלה ליבשה ותעשה עמה מלחמה עלה ליבשה בא יתוש ונכנס בחוטמו ונקר במוחו שבע שנים (גיט' נו.). שאם תזוח דעתו עליו אומר לו יתוש קדמך במעשה בראשית (סנה' לח.). אכל פרעוש אחד או יתוש אחד ה"ז מומר הור' יא.. ובכל הקב"ה עושה שליחתו אפילו ע"י נחש אפילו ע"י יתוש אפילו ע"י צפרדע (מד"ר בראש' י). —  ומ"ר: הצד זבובין ויתושין חייב (תוספתא שבת יב ד). כשם שמפנין מפני הגשמים כך מפני השרב ומפני היתושין (ירוש' סוכ' ב נג:). זבוב וצירעה ויתושין ושילוח נחשים ועקרבים לא היו מתריעין (תענ' יד.). אפילו דברים שאתה רואה אותן שהן יתירה בעולם כגון זבובין ופרעושין ויתושין אף הן בכלל ברייתו של עולם הן (מד"ר בראש' י). ארורה האדמה בעבורך שתהא מעלה לך דברים ארורים כגון יתושים ופרעושין וזבובין (שם כ). גם אויביו לרבות מזיקי ביתו כגון יתושים ופרעושים וזבובים (שם נד). — ובסהמ"א: רב התיר לו לרב אחא בר דלא לישן בכילה בסוכה מפני יתושין (הלכ' פסוק', מועד). מפני מה נבראו יתושין בעולם שאינן מתקיימין בעולם אלא יום אחד בלבד (אלפבית' של ב"ס כד.). ובזה הדרך נחלש כחם והיה רבויים רבוי היתושים לא לעזר ולא להועיל (שבט יהודה ז). — ואמר הפיטן: לפניך אני נחשב כאין יְתוּשׁ קטן קדמני תחלה (פזמ' תימנ', שמע האל). — וכעין זבוב קטן שבקצת פֵרות: וכל השרץ השורץ על הארץ להוציא את היתושין שבכליסין ואת הזיזים שבעדשים (ספרא שמיני י יב). האוכל את הדירה ואת הנמלה ואת הכנה שבתבואה וכו' ואת היתושין שבכליסים (תוספתא תרומ' ז יא)



1 כך נקוד בתשבי, בוקשד', צמח דוד ולוי, והתימנ' קוראים יְתוּשׁ, כמו שנראה מהפזמון המובא בפנים. ובדבור נהוג לקרוא גם יִתּוּשׁ, ולא נתברר מקור שם זה. לוי רצה לגזרו מן המלה תאשי تاسي בערב', אך כבר דחה פלישר גזרה זו. אבל גם גזרת פלישר מן הפעל נחש نحش בערב' אינה מחֻורת ביותר, כי אין בעצם פעל נחש משמ' שיסתעף ממנו בדרך טבעי השם יתוש. ואולי מקורו בשרש ותש وتس בערב', במשמ' קל וחלש מאד, והיתוש נחשב לבריה קלה מאד, כמו שקראוהו בגיטין: בריה קלה יש לי בעולמי ויתוש שמה.