ב. יְתוּר

°, ש"ז, — שם מן תוּר, מקום שתרים אותו:  ומזה (מן שרש תור) יְתוּר הרים מרעהו שם1 בפלס יקום יבול (רד"ק, שרש תור).



1 כך גם דעת רוב החדש' ועי' הערה הקודמת.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים