1 ש"ז, מ"ר כְּבָשִׁים, — קרש משֻפע לעלות ולרדת בו, Steige; escalier; ascent:  ושש מעלות לכסא וְכֶבֶשׁ בזהב לכסא (דהי"ב ט יח.) —  ובתו"מ: כל מי שרוצה לתרום את המזבח תורם ובזמן שהן מרובין רצין ועולים בכבש וכל הקודם את חבירו לתוך ארבע אמות זכה וכו' מעשה שהיו שנים שוין ורצין ועולין בכבש ודחף אחד מהן את חברו ונפל ונשברה רגלו (יומ' ב א-ב).  המחתה נתונה במקצוע בין הכבש למזבח (תמיד א ד).  בזמן שכהן גדול רוצה להקטיר היה עולה בכבש והסגן בימינו הגיע למחצית הכבש אחז הסגן בימינו והעלהו (שם ז ג).  עלה בכבש ופנה לסובב ובא לו לקרן דרומית מזרחית (זבח' ה ג).  אמר ר"ח שחצית גדולה היתה בבני כהנים גדולים שיותר מששים ככרי זהב היו מוציאין בה היה כבשה של פרה עומד ולא היה אחד מהן מוציא פרתו בכבשו של חבירו  אלא סותרו ובונה אותו משלו (ירוש' שקל' ד מח.). שמעון הצדיק שתי פרות עשה לא בכבש שהוציא את זו הוציא את זו (שם).  לול קטן היה בין  כבש למזבח במערבו של כבש ששם היו זורקין פסולי חטאת העוף (פסח' לד.). — וגם °שפוע חלק מעפר בלי מדרגות:  בונין כמו תל בדרומו של מזבח מתמעט ויורד מראש המזבח עד הארץ והוא הנקרא כבש (רמב"ם בית הבחיר' א) . — ומהספינה להיבשה: מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו באין בספינה ועשה עכו"ם כבש לירד בו וירדו בו רבן גמליאל וזקנים (שבת יו ח). — ובכלל ממקום נמוך למקום גבוה:  וכבש היו עושים מהר הבית להר המשחה (פרה ג ו). וכי למה עלה זה (הפועל) בכבש ומסר לך את נפשו לא שתתן לו שכרו בו ביום (ספרי דבר' רעט).  כבש עושין לו מפני אלכסנדריים שמתלשין בשערו (תוספתא יוה"כ ד יג).  — ומ"ר:  אמר רב יהודה שני כבשים קטנים יוצאין מן הכבש שבהן פונים ליסוד ולסובב ומובדלין מן המזבח מלא נימא (זבח' סב:).  כל מדרגה קרי סולם ואף הכבשים שלנו (רש"י ביצ' לו.).