כַּבְשׁוּשׁ

*1, כַּבְשִׁישׁ, ש"ז, מ"ר כַּבְשׁוּשִׁים,  — לוחות דקים יושמו על שבר באברי הגוף ויחֻבש כדי שתתאחינה העצמות, Kompress; compresse; =ress: באגד שעל גבי המכה ובכבשושין2 שע"ג השבר (שבת נג.). 



1 מן כבשׁ, משק' שבלול, ועי' הערה לקמן.

2 בנוסח' ובקשישין, ובערוך קשקשין.  ובכ"י מ' בתיתין, כמו בגמ' שם קלד: עי' זה הערך, ובס' העתים בתישין.  אבל, בכ"י א"פ כבשישין (כ"ז ד"ס), ולנוסחה זו וקצת בשנוי כבשושים יש שני עדים נאמנים.  האחד הוא תנחום ירושלמי, אמר וז"ל: כבשישין שעל השבר הו אלעידאן אלד'י ת'לף עלי אלכסר כי ינכבס וישתד וילזה עלי צחה וקד יכתב פי בעצ' אלנסך גבשושין, ע"כ, ובעבר': כבשישין שעל השבר הם הלוחות אשר יחובר על השבר למען יכָבש ויתחזק ויובילהו להרפוי, וכבר כתוב בקצת נוסח' גבשושין.  ובערך גבשושין אמר: גבשושין שעל השבר הוא כמו כבשושין.  והעד השני הוא הר"ש בר"ש (ספ' המליצה, הוצ' ז' בכר, דף 60), שהביא המלה כבשושין ותרג' בפרסית שהוא לוח עץ שישימו על יד או רגל שבורה.  שני אלה העדים נותנים להמלה כבשוש, כבשיש, זכות מלה תלמודית בלשוננו, ובפרט שמשמע' מסתעפת בדרך טבעי מהשרש כבשׁ, וצורתה מקראית. 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים