1, — תה"פ של הזמן, יורה: א) שהמעשה המדֻבּר עליו נעשה לפני שהמדבר עומד בו, אם הרבה או מעט, längst, schon;  longtemps avant, déjà;  long ago, already, — ויבוא עפי"ר עם פעל עבר וגם עם שמות הגוף: יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כְּבָר היה לעלמים אשר היה מלפנינו קהל' א י.  מה שהיה כְּבָר נקרא שמו שם ו י.  גם אהבתם (של האנשים שמתו) גם שנאתם גם קנאתם כְּבָר אבדה וחלק אין להם עוד לעולם בכל אשר נעשה תחת השמש לך אכל בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כְּבָר רצה האלהים את מעשיך שם ט ו-ז.  מה שהיה כְּבָר הוא ואשר להיות כְּבָר היה שם ג טו.  ושבח אני את המתים שֶׁכְּבָר מתו מן החיים אשר המה חיים עדנה שם ד ב.  — ובתו"מ: ר"א ב"ר צדוק אומר אם  לא  נראה (הירח) בזמנו אין מקדשין אותו שכבר קדשוהו שמים ר"ה ב ז.  אמר רבי יודה מעשה שהייתי מהלך בדרך אחרי ר"א בן עזריה ואחרי ר' עקיבא וכו' ישנתי ואח"כ התחילו הם (בקריאת שמע) וכבר היתה החמה על ראש ההרים ירוש' ברכ' א ג..  ולא כבר הוא מזובל מערב שביעית שם שבי' ג לד ג.  חמותה שאמרה אני ראיתיה שנטמאת מה בא להעיד אם להשקותה כבר נראית שלא לשתות אלא לא בא אלא להפסידה מכתובתה שם סוט' ו כא..  אמר שמואל אף בגבולין בקשו לקרות כן (לקבוע עשרת הדברות בק"ש)  אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין ברכ' יב..  וכי עמון ומואב במקומן הן יושבין כבר עלה סנחריב מלך אשור ובלבל את כל האומות שם כח..  אמרו לו כבר בנית ואי אתה יכול לסתור כבר גדרת ואי אתה יכול לפרוץ שם סג.. (ישב רבי) ואמר אסור להטמין את הצונן אמר לפניו ר' ישמעאל ברבי יוסי אבא התיר להטמין את הצונן אמר כבר הורה זקן שבת נא..  כבר מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים מפני הטורח ערוב' מג:.  שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר שכבר נגזרה גזירה ב"ב ס:.  הגונב כיס בשבת חייב שכבר נתחייב בגניבה קודם שיבא לידי איסור שבת שם פו..  א"ל כבר קדמוך רבנן שם קסז..  (שאל) רבי אבהו מר' יוחנן היה עולה בסולם ונשמט השליבה מתחתיו ונפלה והרגה וכו' עלייה היא או ירידה היא אמר לו כבר נגעת בירידה שהוא צורך עלייה מכות ז:.  אם יבא אליהו ויאמר חולצין במנעל שומעין לו אין חולצין בסנדל אין שומעין לו שכבר נהגו העם בסנדל מנח' לב..  אמר להם משה בני להחזיר אתכם אי אפשר שכבר נגזרה גזירה אלא המקום יחזיר אתכם במהרה מד"ר איכ', פתיח'.  כיון שעשו (ישראל) אותם (את המצות) כבר זכו בחלקם ונתחייב לפרעם שכרם הקד' ר"נ גאון לברכ'.  כבר תקנו גאונים האחרונים כולם שיהיה ב"ח גובה מטלטלין מן היורשין רמב"ם מלוה ולוה יא יא.  שאתה כבר ידעת שגידי איש הכלב וחמור ועצביהם לא נפלו כאשר הזדמן מו"נ א יט.  שמציאות עצם שכלי יופיע שלמות על הנפש האנושית כבר קויים אמונה רמה א ו, ומצוי מאד בספרות המחקרית. — ועם °הוספת *הא במקום הלא ויבלעה האלף: והיא אומרת לא הפלתי בתוך עשר שנים והכבר שהיתי עמו עשר שנים הלכה פסוק', קדוש'.  — ובהתחלת ספור מעשה שארע לפני זמן מה, כעין ראיה או המשך למה שקדם: כבר שבתו תלמידים ביבנה ולא שבת שם רבי יהושע וכשבאו תלמידיו אצלו אמר להם מה חידוש דברים היה לכם ביבנה מכי' ב טז.  וכבר בקש ר' יהושע בן חנניה לסייע את רבי יוחנן בן גודגדה אמר לו חזור לאחוריך ספרי במד' קטז.  וכבר היה ר"א חולה ונכנסו ר' טרפון ור' יהושע ור"א בן עזריה ור' עקיבא לבקרו שם דבר' לב.  וכבר היו רבי טרפון ור' יוסי הגלילי מסובים בבית ערוד שם מא.  וכבר היה רבן גמליאל ור' יהושע ור"א בן עזריה ור' עקיבא נכנסים לרומי שמעו קול המייה של מפטילון עד ק"כ מיל שם מג.  מתיר היה רבי מאיר לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת וכבר חלה ובקשנו לעשות לו כן  ולא הניח לנו ירוש' ברכ' א ג..  לעולם אין האשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה וכבר שלח ר"י בן בג בג אצל ר"י בן בתירה לנציבין אמרו משמך שארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה שם כתוב' ה כט ד.  ת"ר וכבר שלחו מושלי הרשעה שני סרדיוטות אצל חכמי ישראל למדונו תורתכם וכו' ב"ק לח.. —  ואחרי מלת התנאי אִלּוּ, אִלּוּלֵי, אִלְמָלֵא, וכדומה, לוּ היה כך כְּבָר היה כך: שאילולי אלהים כבר התעו אותי ירוש' מגי' א עא ד.  שאלמלא היא (יעל) כבר היו אבודין מד"ר בראש' מח.  אילולי רחמיו של הקב"ה ודפקום יום אחד כבר מתו כל הצאן בימי אדריינוס שם עח.  יכולין החרטומים שיאמרו לו אילו שאלת אותנו כבר פתרנו אותו לך שם פט.  אמר לו התינוק (להאיש  שמָשָׁה אותו מן המים) אלולי אתה כבר הייתי מת שם שמות א.  אילולי תורתך שנתת לנו כבר אבדנו שם איכ' זכר עניי.  אילולי שנתמלאת עליו רחמים  כבר נהרג שם קהל', אי לך ארץ.  אילולי שאמר לו המלאך אל תשלח ידך כבר הייתי שחוט תנחומא אחרי ג.  אמרה לפניו אדוני המלך אילולי כתובתי מרובה שכתבת לי כבר היו חברותי מאבדות אותי ממך פסיק' רבתי כא.  וישראל אומרים לפניו אילולי תורתך שכתבת לנו כבר היו אומות העולם מאבדים אותנו ממך שם.  — וקצת במשמ' מפני שהוא כך, או הלא הוא כך: מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד דברי ב"ה אמרו להם ב"ש תקנתם את רבו ואת עצמו לא תקנתם לישא שפחה אינו יכול שכבר חציו בן חורין (לישא) בת חורין אינו יכול שכבר חציו עבד גיט' ד ה.  בקש ר' יהושע בן חנניה לסייע את רבי יוחנן בן גודגדה אמר לו חזור לאחוריך שכבר אתה מתחייב בנפשך שאני מן השוערים ואתה מן המשוררים ספרי במד' קטז.  משל את הרשעים במגונה שבמינים וכו' כקש לפני רוח אם תאמר כמוץ שבבקעה כבר יש בו לחלוח אלא ורדף כמוץ הרים לפני רוח מד"ר שה"ש, אני חבצלת.  — והלא כבר נאמר, לחזק ולקיים את כחה של המלה הלא: רבי ישמעאל אומר וכי שניהם מדברים היו והלא כבר נאמר ואתה תדבר מכי' בא ג.  משל מי היו הבהמות שהיו טוענין המרכבות אם תאמר משל מצרים היו והלא כבר נאמר וימת כל מקנה מצרים ואם תאמר משל ישראל היו והלא כבר נאמר וגם מקנינו ילך עמנו שם בשלח ב א.  מקשה היא עוד למה נאמר והלא כבר נאמר מקשה זהב ספרי במד' סא.  אמר להם בן זומא לחכמים וכי מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח והלא כבר נאמר הנה ימים באים וכו' ברכ' יב:. — ובלי הלא: אמר ר' חייא רבה מה שהלך אבינו יעקב לז' ימים הלך לבן ביום אחד ממה נפשך רוצה ולא רוצה כבר כתיב וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב מד"ר בראש' עד.  — ולקיֵם ולאמֵת דבר: בא המלך ממדינת הים ושמע קול הבריות מליזין אחר בנותיו ואומרים כבר זנו בנותיו של מלך מד"ר שה"ש, גן נעול.  ולאחר כמה שנים החזיר לו אותן חמשים זהובים וכבר היה נוטלן ממנו שלשה זהובים בכל שנה ושנה תשו' הגא', שערי צדק לד., ר"ל ובאמת היה נוטל.  אבל הגחלת של עץ אם תסיר אדמומיתה נכבת כבר ואינה מזקת. ר"ח שבת מב., באמת היא נכבית.  ואישי הכת הזאת הם גם כן חלוקי מעלה והמשיג מהם יותר אפילו יתרון מעט כבר עלה על האחרים מעלה רבה כי המעט מזה הוא רב מלמד התלמ', קרח.  — ובמשמ' °התולדה מזה הוא: כה חקותָ לי בתשובת אגרתי אשר שלחת אלי לאמר אם העוית כבר הביאותיך למוסר ואם לא העוית כבר הביאותיך לחיי העולם הבא אגר' מנחם ב"ש לחסדאי.  אמר החכם אם יחמס לך חברך תפוס עלינו בינו לבינך בלבד אם ישמע לך כבר רוחת ואם לא ישמע לך אמור לו בפני אחד וכו' מבח' הפניני', שער תפיסת החבר.  — וגם עם עתיד, °כְּבַר יִפְעַל, קצת במשמ' אפילו: שכבר יקרה ששאל שר גדול משמעון שישלח לו מיינו ואמר שאין לו יין טוב רלב"ג משלי כז.  לפי שכבר יחויב בשכל הפועל אל הנמצאות השפלות הוא, מלחמ' ה' א ו.  ואולם ההאמתה כבר יהיה לה סמיכות שם א יא.  והתפרסם גם כן שכבר תפול ההודעה בכמו אלה הדברים בנבואה שם ב ב.  ונאמר שכבר יראה שהפועל זאת ההודעה הוא בעינו השכל הפועל אשר התבאר מציאותו במה שקדם וזה שכבר יחויב בזאת ההודעה שתהיה ממי שיפעל הסדור אשר באלו הדברים אשר תפל בהם שם ב ג.  כבר יצוייר מציאות תורת משה זולתם העקרים א טו.  שאין כל ידיעה מגעת תמיד מידיעה שהיתה דרושה כי כבר תגיע מידיעה בלתי דרושה שם טז.  אין אחדות הקו אחדות גמורה לפי שכבר יחלק אל קשתיי ואל ישר שם ב י.  כי המעשים האלה כבר יעשה אותם האדם מזולת שיהיה נביא ר"י אברבנאל, מ"א יט.  שעם היות שלשון הוה כבר יסבול שיאמר על המחודש הוא, שמים חדשים ג.  נפש האדם כבר תפרד מהגוף בסבות הפכיות שם ד א.  אפשרות הפסק התנועות כבר יהיה מפאת המניע כשתפסק הנעתו שם.  כפי כתבי הקדש ודברי חכמינו ז"ל כבר יראה שיש לעולם צדדים שם שם ב.  כאלו תאמר בתופר שיתפור לאדם מה לבוש אחד שכבר נשאל מה תכלית התופר בתפירתו שם שם ו.  והנה המקור מצד שזה ענינו כבר יבוא בכתוב במקום הצווי ר"י דוראן, מעשה אפוד י.  שאנחנו כבר נקרא חכמה לכל מה שיודע בחקירה ובהקש או ראיה מכח איזה שרשים שם. ולפי זה יהיה חכמת הלשון חכמה ויצדק עליה גדר החכמה וזה שכבר יוָדעו בה בחקירה וראיות תולדות מה נמשכות מכח השרשים וההתחלות המונחות בה שם ח.  וכבר יאמר גם כן שיר לכל מה שיהיה הלמוד בו על דרך משל וכו' והוא שכבר יתנו מליצי ישראל ומשורריהם ערבות למאמריהם ויופי והדור שם.  — ויוסיפו בְּשֶׁ בראשה, בְּשֶׁכְּבָר2, כמו לתת סבה למה שנאמר לפניה במשמ' הואיל ואמנם כך הוא3: כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם בְּשֶׁׁכְּבָר הימים הבאים הכל נשכח קהל' ב יו.  — *מִכְּבַר, מזמן קודם המעשה או הדבור: באומר (הרי זו עולה) מכבר ירוש' קדוש' ג סג ג.  (האומר לאשה שתהיה מקודשת לו) מכבר לכשירצה שם א נט ג.  — וכן בדבור החי בא"י נהוגה הקריאה: מִכְּבַר!  מזמן פחות או יותר רב.