*, ש"ז, מ"ר כְּבָשִׁים, — כמו *כָּבוּשׁ: ותורמין זיתי שמן על זיתי כבש ולא זיתי כבש על זיתי שמן (תרומ' ב ו). מי שלקות ומי כבשים של תרומה אסורים לזרים (שם י יב) הכובש ג' כבשים בחבית אחת (שבי' ט ה). כבשים שהוא יכול לאכול מהן במועד (מו"ק א י). ושלקות וכבשין שדרכן לתת יין וחומץ (ע"ז ב ו). לגינין גדולים שניטל פיהן טמאין מפני שהוא מתקנן לכבשין (כלים ל ד). המים בין טמאים בין טהורים ומי כבשים ומי שלקות והתמד עד שלא החמיץ (מקוא' ז ב). ואין ממלאין (מים מבור של רבים) לתשמיש אבל כובשים בחנות את הכבשים ומדיחין וכו' (תוספתא ב"מ יא ל). הכבשין והשלקות של גוים שדרכן לתת בהן יין וחומץ (שס ע"ז ד ח). מי כבשים ומי שלקות ומי זיתים מטבילין בהן (שם מקוא' ה ט). רבא אמר כבשים שסחטן אם לגופן מותר (ירוש' שבת ז י.). יום הכיפורים שחל להיות בשבת מהו להדיח כבשין ושלקות (שם פסח' ד לא..).