*, ש"ז, — שה"פ מן כִּלָּה, במשמ' השלמה: אין פאה אלא מחמת הכילוי וכו' שלא יהיו עניים יושבים ומשמרים כל היום ואומרים עכשיו הוא נותן פאה אלא ילכו וילקטו בשדה אחרת ויבואו בשעת הכילוי (ספרא קדוש' א א). — ובסהמ"א: כלוי מעשה אינו מעשה (ראב"ע שמות יב טו). שכלוי המלאכה שהיה ביום השביעי מלאכה הוא יותר תפל אצלי כי הנה כלוי המעשה אינו דבר בפני עצמו (ר"י אברבנאל, בראש'). פתח הכת' בלשון בריאה והוייה וסיים בדרך כילוי והשלמה (מבחר המאמרים לר' נתן הרופא). — ובמשמ' *אִבּוּד: אין השמדה אלא כילוי בנים (מד"ר ויקר' י). זה כלוי בנים (רש"י דבר' ט כ). הוא לשון כלוי וגמירה וכו' כי כלוי העשב יאמר על האומה (מלמ' התלמי', זכור). דוקא הנאה שאין של כילוי אבל הנאה של כילוי כגון להאכיל לבהמתו (תוספ' יבמ' סו:). — ואמר הפיטן: פדה דבקיך מחרץ וכלוי, פלטם מצורר ותנם לעלוי (סליח' ה עי"ת, אזון תחן). — וכלוי זמן: שאוכל לעיין בש"ס בלי כילוי זמן בחיפוש (שו"ת חות יאיר קכג).