ש"ז, — כמו כֶּלֶא: וירמיהו בא ויצא בתוך העם ולא נתנו אותו בית הַכְּלוּא1 (ירמ' לז ד). — ואמר המשורר: נקמת אדונינו נבקש עד רגלו נשלח מכלוא מוקשו (ר"י חריזי, תחכמ' יב). — ובמליצה בהשאלה כלוּא הלב: הה נגלה סוד חשקי אחר היה בכלוא לבי לחוץ (שם נ).