כִּלָּה

1, ש"נ, — כעין אהל סביב המטה, עשוי מארג וכדומה, למחסה מפני יתושים וכדומה,  Himelbet Moskito-netz; lit à la duchesse, moustiquaire curtained bed, mosquito-net: כילה אסורה ומטה מותרת (שבת קלח.). אמר שמואל הישן בכילה ערום מוציא ראשו חוץ לכילה וקורא קריאת שמע (סוכ' י:). כילת חתנים2 מותר לנטותה ומותר לפורקה (שבת קלח:). מותר לישן בכילת חתנים בסוכה לפי שאין לה גג (סוכה יא.) כדיין שמותחין כילה על פניו ואינו יודע מה נעשה מבחוץ (מד"ר בראש' לו). מה הכילה הזאת מצויירת במיני צבעונין כך היה המשכן מצוייר במיני צבעונין (שם שם במד' יג). רב התיר לו לרב אחא בר דלא לישן בכילה בסוכה מפני יתושין (הלכ' פסוקות, סוכ'). — °הניח דבר בכילה, שמרו ולא השתמש בו: מעשה באחד ששאל דלי מחבירו ונפחת בא לפני רב פפא אמר לו לך והבא עדים שלא שניתה בו ופטור אתה שלא להניחו בכילה שאלתו (שם, ממונ'). — וכעין °אהל קטן: אמר אחד בשם בעלי האהלים מהערבים ושוכני המדברות והיושבים בכילות וכו' לא נדע מה נעשה בלי חלב לשתות ובלי בשר לאכול ולא צמר ולא בגד ללבוש ולא עור לכסות ולא כילת שער לעשות מכסה אהלים (ר' קלוני', אגר' בע"ח ב ג).



1 כך גם בערב' כִלַּה كِلّه: ואלכלה אלשתר אלרקיק יח'אט כאלבית יתוקי פיה מנ אלבק וכו' ע'שׁא' מנ ת'וב רקיק יתוקי בה מנ אלבעוצ' (לשאן אלערב), ובעבר': הכלה היא מסך דק נתפר כמו בית ויחסה בו אדם מן הפשפשים וכו' כסוי מן בגד יחסה בו אדם מן היתושים. בארמ' כילא: חזינא להו לכילי דבי רב הונא דמאורתא נגידו ומצפרא חביטא (שבת קלח.), ופרש ר"ח שם: ואנו קבלנו מרבותינו כי נטויות היו מע"ש ומשוכות למעלה כמין כפולות ובבקר היו משפיעין ומשרבבין אותן למטה. 

2 ואמרו בגמ' שם: לא אמרן אלא וכו' אבל נחית מפוריא טפח אסור. ופרש רש"י: כילת חתנים לא דמי לשאר כילות ששאר כילות פרוסות על גבי קינוף שהיא לד' רגלים ויש לה גג וכו' ושל חתנים על גבי נקליטין שאינם אלא שנים באמצעית המטה וקנה נתון עליהן והבגד נתון עליו ונופל לכאן ולכאן ואין לה גג טפח.

חיפוש במילון: