כְּלִילוּת
ש"נ, — א) כמו כללוּת: וכל מה שהוא מוגבל בסופו מוגבל בתחלתו וביניהם בחינה אמצעית ובכלילותן זה מזה יחדיו יהיו תמים אל המקום הסובלן כאמור (פלח הרמון ב א). — ב) לקוי באצבעות שאינם יכולים לשמש שום תשמיש1: ואני הוא שמחצתי אותם בעוה"ז בעורות עינים בחרשות אזנים בחגירות רגלים בכלילות אצבעותים בפילגות אברים בערלות שפתים באילמות פה ולשון ואני הוא שמרפא אותם לעולם הבא (מדר' א"ב דר"ע, ביה"מ ילינק ג).
1 כך נראה מהענין לפי מה שנאמר אדות שאר האברים, ולא נתברר מקור מלה זו.