ד. כֵּן
ש"ז, — כעין יסוד, דבר שעליו מתכונן דבר מן הדברים, Gestell; base: נטשו חבליך בל יחזקו כֵן1 תרנם בל פרשו נס (ישע' לג כג). — ובהשאלה: כֵּן2 צדקה לחיים ומרדף רעה למותו (משלי יא יט). — ובמשנה: יצא והניחו (את המזרק) על כן3 השני שהיה בהיכל ר' יהודה אומר לא היה שם אלא כן אחד בלבד (יומ' ה ד).
1 ב"נ כֶּן.
2 החדשים הגיהו הגהות מתחלפות, אך לפי הנוסחה של המסורה הפרוש היותר נאות הוא במשמ' יסוד, הצדקה היא יסוד חיים.
3 הקריאה המסורה בצירה, וכן נקוד במשנ' מנק' נדפסות בליבורנו.