ד. כֵּן

ש"ז, —  כעין יסוד, דבר שעליו מתכונן דבר מן הדברים, Gestell; base:  נטשו חבליך בל יחזקו כֵן1 תרנם בל פרשו נס (ישע' לג כג).  — ובהשאלה: כֵּן2 צדקה לחיים ומרדף רעה למותו (משלי יא יט).  — ובמשנה:  יצא והניחו (את המזרק) על כן3 השני שהיה בהיכל ר' יהודה אומר לא היה שם אלא כן אחד בלבד  (יומ' ה ד).



1 ב"נ כֶּן.

2 החדשים הגיהו הגהות מתחלפות, אך לפי הנוסחה של המסורה הפרוש היותר נאות הוא במשמ' יסוד, הצדקה היא יסוד חיים.

3 הקריאה המסורה בצירה, וכן נקוד במשנ' מנק' נדפסות בליבורנו.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים