ב. כַּן

* 1, ש"ז, —  כלי עץ או עצם קצת מחֻדד לשרטט בו:  האולר והקולמוס והמטולטלת והמשקולות והכירים והכן2 והכנה (כלים יב ח).



1 לא נתברר מקורו,  ועי' הערה לקמן.

2 פרש רה"ג שהוא כמו ד. כּן, והביא עוד דעה שהוא מין מאזנים.  אבל הרמב"ם פרש שהוא כלי שמשרטטים בו השורות:  והכן הוא המסטר (בערב') אשר יקוו בו השורות.  ע"כ.  ומפני שמלה זו היא בת זוגה של כנה נראה כי פרוש זה הוא העקר, ועי' הערה ל*ג. כנה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים