* 1, ש"ז, מ"ר כְּעָבִים, — כמו כַּעַךְ: איזהו עיסת כלבים ר"ש בן לקיש אמר כל שעירב בה מורסן וכו' רבי יוחנן אמר כל שעשה כעבין (ירוש' חלה א נח.). — וכבר השתמשו במלה זו במשמ' עֻגות מתֻקנות במתיקה וכדומה ויבשות, biscuit: כעבים יבשים וכו' והם הנקראים בישקוביש (שו"ע או"ח קסח ז).— ואמר המליץ: ולבנון אין די בער לשרפה מאכלם עד אשר יאפו לחם משונה מעשה רשת כעבין ולחמניות ועליהן דבש והדבדבניות (ר' קלוני', אבן בחן סה:). בקר נאספו יחד משפחה משפחה להתעלז באהבים, סעודה לאכול לביבות לחמניות וכעבים (בן זאב, מליצה לפורים).