1, ש"ז, מ"ר כְּפִיסִים, — קטע מעץ או מאבן או מלבֵנה משתמשים בו לבנין, Stück (Holzod.Stein); pièce (de bois ou de pière); piece (of wood or stone) במקור נדפס באנגלית ,pieco": כי אבן מקיר תזעק וְכָפִיס2 מעץ יעננה (חבק' ב יא). — ובתו"מ: השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר בונין את הכותל באמצע מקום שנהגו לבנות גויל גזית כפיסין3 לבנים בונים הכל כמנהג המדינה בגויל זה נותן שלשה טפחים וזה נותן שלשה טפחים בגזית זה נותן טפחיים ומחצה וזה נותן טפחיים ומחצה בכפיסין זה נותן טפח ומחצה וזה נותן טפח ומחצה לפיכך אם נפל הכותל המקום והאבנים של שניהם (ב"ב א א). היתה (חצר) אחת מהן גבוהה עשרה טפחים ומיעטה באבנים ובכפיסים4 ובסולם הצורי או שהביא נסר שהוא רחב ארבעה טפחים וקבעו בה (תוספתא ערוב' יא ב). — ואמר המשורר: ועמי זעקו מקיר אבניו ומעץ יענה עמי כפיסו, אמת כי אין לך דמיון בתבל היש שיר בלעדי שירי ואפסו (רשב"ג, בחר מהחלי). והבתים ירננו ומקיר צרור יענה ומעצים כפיסים, ופנים זועפים לבשו עליצות ועליזים מתי יגון וששים (רמב"ע, דיואן קכה).
1 לא נתברר מקורו, ועי' הערה לקמן.
2 מהמלה מעץ שאחרי המלה כפיס למדו קצת הקדמונ' כי כפיס הוא חתיכת עץ. כן השבעים, שתרגמו כפיס במשמ' קורה, וכן הירונ' שתרגם כפיס במשמ' עץ הנתון בין אבני הבנין לחזוק הכותל. וכן גם רוב החדשים. ואולם שמוש מלה זו במשנה ב"ב המובא בפנים אינו מניח שום ספק שהכונה בה היא אבן או לבֵנה, כמו שנראה מכל הענין והלשון וכמו שנאמר שם בסוף המאמר שאם נפל הכותל המקום והאבנים של שניהם, ולא נזכר עץ כלל, ואמרו בגמ' (שם ג.) בפרוש כי כפיסין הוא ארחי, ר"ל אריח, חצי לבנה, ואמרו שם שהוא גמרא, ר"ל בקבלה נודע להם פרוש מלה זו, ואין כלל לפקפק בו. ולחנם התאמץ ש' קרויס להוכיח בספרו עתיקות התלמוד ( S. Kr. Talm. Arch. I 292), כי אפשר שגם שם במשנה ב"ב הכונה היא לקורה של עץ. והנה אפשר אמנם שנשתנה השמוש, ומה ששמש בימי חבקוק במשמ' חתיכת עץ שמש אח"כ בזמן המשנה במשמ' חצי לבֵנה, אך באמת אין כל הכרח מהכתוב שהכונה בכפיס היתה לחתיכת עץ, כי הלא בכתוב לא נאמר וּכְפִיס עץ אלא וכָפִיס מעץ, והמלה מעץ מקבילה להמלה מקיר שבחצי הראשון של הפסוק, ואין המלה מעץ מתארת את המלה כפיס. ואפשר שהכונה בהמלה מעץ דומה קצת להמלה מקיר, והוא כותל פנימי בנוי מלבנים או כפיסים.
3 עי' הערה הקודמת.
4 כך הגרסה כאן בכ"י ארפ' הוצ' צו"מ, אבל בפרק י י ובכפֵסִים, כך מנֻקד, וכן בפרק ט יו, אבל בפרק ט יה ובכפתים, בתו.