*, ש"נ, מ"ר כְּפִיפוֹת, —  סל עשוי מהוצי כפות תמרים, Korb(von Palzmweigen); panier (debranches du palmier); basquet (made of palm twigs): ומסננין את היין בסודרין ובכפיפה1 מצרית (שבת כ ב). היה מביא את מנחתה (של הסוטה) בתוך כפיפה מצרית ונותנה על ידיה כדי ליגעה כל המנחות תחילתן וסופן בכלי שרת וזו תחילתה בכפיפה מצרית וסופה בכלי שרת (סוט' ב א). סנדל עמקי וכיס של שנצות ר"י אומר אף כפיפה מצרית (כלים כו א). הרי הוא כשרוי עם נחש בכפיפה אחת (תוספתא דמאי ג ט). הוצין כדי לעשות אוזן לכפיפה מצרית (שם שבת ח י). בין שצדן (את הדגים) בחרם ובין שצדן בכפיפה ובין שצדן במצודה (שם מכשיר' ג יב). שאין חמור נוהק אלא מתוך כפיפה של חרובין (ירוש' יומ' ח מה ג). לכפיפה שאין לה אזנים (יבמ' כא.). אין אדם דר עם נחש בכפיפה (כתוב' עב.). פיל שבלע כפיפה מצרית (ב"ב כב.). כגון כפיפה של גמי שמניחה על פי הגת (ר"ח ע"ז נו:). עקל שם הכפיפה שעוצרין בה הזיתים והיא עשויה כמין קופה (ערוך, ערך עקל). הכלי שקמח יורד לתוכו שהוא כמו כפיפה של עץ (רמב"ם, מכיר' כה ה). — ומ"ר: תולה כפיפות בצוארי בהמה ונותן לתוכן מאותו המין (תרומ' ט ג). כלי חלף והוצים וכיוצא בהן מכפיפות שדורכין בהן יין (רמב"ם, מאכל' אסור' יא כג).