ב. כָּפִיס
* 1, ש"ז, — כלי מלאכה של הסַיָּד: לא היו סדין אותן (את ההיכל והמזבח) בכפיס2 של ברזל שמא יגע ויפסול (מדות ג ד).
1 מלה מסֻפקה, ולא נתברר מקורה ומשמ'.
2 כך בנוסח', ופרש רמב"ם: רדידה של ברזל שמחליקין בה הבנאין הכתלין. ע"כ. ובערוך כפים, כנראה מ"ר מן כף ה.