ב. כְּפִיפָה
*, ש"נ, — שה"פ מן כָּפַף, לך כריעה לך כפיפה לך השתחויה לך בריכה (ירוש' ברכ' א ג ד). יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלהי אבותינו שתסמכנו מנפילתינו ותזקפנו מכפיפתינו כי אתה הוא סומך נופלים וזוקף כפופים (שם). כפיפת קומתו (סנה' סה.). קידה כפיפת קדקד השתחואה משתטח לארץ (רש"י בראש' מג כו). — ואמר הפיטן: מתודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי בכפיפת ראש בכפיפת קומה בנמיכות רוח (נסים הבבלי, ודוי ליוה"כ).