כָּרִיךְ
* 1, ש"ז, מ"ר כְּרִיכִים, — כעין ירוקה שעולה על פני מים עומדים וכדומה, Mooss; mousie; mass: משל לגנת ירק שהמעין לתוכה כל זמן שהמעין לתוכה היא עושה כריכין2 כל כל מי שהולך אצל אשתו נדה עושה בנים מצורעים מד"ר ויקר' יה.
1 לא נתברר בודאות מקור שם זה ומשמעתו, ועי' הערה לקמן.
2 מהענין ומהמשל לילדים מצורעים נראה כי הכונה בשם זה מה שמתהוה על פני המים במקום שהם עומדים כעין ירוקה וחזזית, ובמשמ' זו פרשו יסטרוב. ואעפ"י שאין לו חבר בשאר הלשונות במשמ' זו, מ"מ אפשר למצא לו קצת דמיון בערב' השם כרג' كرج, שמשמש במשמ' הנקודים שמתהוה על הלחם, ובלשון ההמונ' גם במשמ' מים שנקוו ועומדים במקום אחד.