כְּרֵישָׁה
*, ש"נ, — קלח אחד של כרישין: זבל וחול הדק וכו' כדי לזבל כרישה (שבת ח ה). הממחק את הרישה והסוחט שערו בכסותו (מכשיר א ה). הממחיק את הגג ואת הכרישה אעפ"י שהמים יורדין מצד העליון לתחתון (תוספתא שם א ה). כמה יחרוש ויהא חייב ר' מתתיה אמר כדי ליטע כרישה (ירוש' שבת ז ט ד).