כְּרֵישָׁה

*, ש"נ, —  קלח אחד של כרישין:  זבל וחול הדק וכו' כדי לזבל כרישה (שבת ח ה).  הממחק את הרישה והסוחט שערו בכסותו (מכשיר א ה).  הממחיק את הגג ואת הכרישה אעפ"י שהמים יורדין מצד העליון לתחתון (תוספתא שם א ה).  כמה יחרוש ויהא חייב ר' מתתיה אמר כדי ליטע כרישה (ירוש' שבת ז ט ד).

חיפוש במילון: