° 1, ש"ז, — צורת המלה כמו שהיא נקראה, אעפ"י שהכתיב המסור במקרא הוא אחר: סדר קרי ולא כתיב ופירושו ועילתו, כבר ביארנו קרי ולא כתיב כתיב ולא קרי ועתה נבאר פירושן בעזרת שדי, כי עשרה דברים במקרא נקרים ולא נכתבים וכו' (בן אשר, דקדוקי הטעמים, 49-50). ותקנו (בעלי המסרה) הספרים ההם בתכלית מה שאפשר וכו' ובמקומות אשר השיגם (את הספרים) ההפסד והבלבול עשו הקרי והכתיב להיותו מסופק במה שמצא (האפודי ז). אם היה הקרי וכתיב כפי מה שמצאו בספרים המחולפים וכו' אם כן איפה למה בפירוש הכתובים נסמוך תמיד על הקרי ולא על הכתיב וכו' היה לו לשום נוסחת הקרי מבפנים כי היא האמת והמסכמת עם הנקודה והכתיב ישים מבחוץ וכו' והנה רוב הקרי והכתיב שבא בספר ירמיהו כשתעיין בם ובעניינם תמצא כולם שהם מזה המין שכתבם ירמיהו כן בטעות ובשגגה וכו' אבל בתורת האלהים להיותה כולה מפי הגבורה וכו' לא נמצאו בו מקרי וכתיב אלא מעט מזער (ר"י אברבנאל, הקד' פי' ירמ'). והנה כאשר נתתי אל לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה בענין קרי וכתיב עוד זה מצאתי שלא נמצא קרי וכתיב על ענין חסר ומלא לעולם ר"ל שלא נמצאת מלה בכל המקרא שהכתיב הוא מלא והקרי הוא חסר או להפך (ר"א בחור, הקד' ג למסורת המסורת).