לֵזוּ
, הַלֵּזוּ1, עי' הַלֵּזוּ, והוסיפה מהמשנה: שתי חרשות גדולה וקטנה מת בעלה של קטנה תצא הקטנה משום אחות אשה מת בעלה של גדולה ר"א אומר מלמדין את הקטנה שתמאן בו ר"ג אומר אם מיאנה מיאנה ואם לאו תמתין עד שתגדיל ותצא הלזו משום אחות אשה (יבמ' יג ז). שלשה אחין שנים נשואים שתי אחיות ואחד מופנה מת אחד מבעלי אחיות ועשה בה מופנה מאמר ואחר כך מת אחיו השני בש"א אשתו עמו והלזו2 תצא משום אחות אשה (שם ג ה).
1 עי' למעלה הערה לערך לזה. ל צרויה במקום ל חרוקה הקדומ' כמו בערב' דַ'לִכַ Barth ib.
2 כך במשנ' שבגמ', ובמשנ' שבמשנ' והלה.