*, ש"נ, מ"ר לְחִישׁוֹת, —   שה"פ מן לָחַש, —  א) דבור בקול נמוך:  ראה כמה הוא גבוה מעולמו ואדם נכנס לבית הכנסת ועומד אחרי העמוד ומתפלל בלחישה והקב"ה מאזין את תפילתו (ירוש' ברכ' ט יג.).  אמרה לו בלחישה אמר לו למה את אומרה לי בלחישה אמר לו כשם ששמעתיה בלחישה כך אני אומרה לך בלחישה (ישם ביצ' א סא.).  והוא אומר בלחישה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד (מד"ר דבר' ב). —  ובמשמ' דבור בענין נתינת שוחד וכדומ':  משרבו לוחשי לחישות בדין רבה חרון אף בישראל (סוט' מז:). —  ובמשמ' תפלה:  שהשמים משתכין כנחשת מלהוריד טל ומטר בשביל לוחשי לחישות שאין בדור (תענ' ח.).  בינו לבין עצמו שאל ושמע הקב"ה לחישתו (אדר"נ יב). —  ואמר הפיטן:  צפון מזבח ימהר ולא יאחר איזה לשחיטה בוחר בעד יחבר צקון לחישתו יביע ברחישתו מתודה בשחיטתו בעדו ובעד ביתו (סדר עבודה, גני', J. Elbog. 107). —  ב) *לְחִישַׁת נָחָשׁ, קול כעין שריקה שמשמיע הנחש:  שנשיכתן (של החכמים) נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב ולחישתן לחישת שרף וכל דבריהם כגחלי אש (אבות ב י).  אוי לי מבית פייתוס אוי לי מאלתן אוי לי מבית חנין אוי לי מלחישתן אוי לי מבית קתרוס אוי לי מקולמוסן (פסח' נז.). —  ג) דברים שלוחש החבר לסגולה לרפא מנשיכת נחש וכדומה:  ולוחשין לחישת נחשים ועקרבים בשבת (סנה' קיא.). —  ובכלל, °לחש לסגולה:  דשברירי ברירי בכסי חיורי שכיחי פי' לחישה היא (ערוך, ערך בררי).  אחד היה יודע לעשות בלחישות לדעת עתידות (ספ' חסיד' תתשלט).  וכבר יש מקומות שצדין לשם הדגים בלחישה והוא דבר מופלא (מעין גנים לאיוב מ).  מפני שמצינו לחישות מועילות והרי אין זה מצד השכל לכן אפשר שכל הלחישות בחזקת מועילות (שו"ת חות יאיר רלד). —  ואמר הפיטן:  קשר קמיע מומחה ולחישות מעֻלות, דברו בדוק ומהימן כמה מעלות (רשב"י, שבת בראש', אחשבה לדעת).