*, ש"נ, — כמו לַחְלוּחַ: ירד מיכאל השר הגדול מן השמים ונעץ קנה גדול בים ועלה לחלוחית מיכן ומיכן ועשו אותו מקום כחורש (מד"ר שה"ש, אל תראוני). — ובסהמ"א: והמפה יש בה לחלוחית של מים שנטלו לידים (תשו' הגא', הרכבי שצו). כעץ בעלמא ואין בו משום ליחלוחית בשר (מעשה הגאו' ט). התיר לבני טבריא להטמין פירותיהן בעצה שיש בה לחלוחית והיא תבן של קטניות וכו' אעפ"י שיש בה לחלוחית אין לחלוחית זו מכשרת הפירות לקבל טומאה לפי שאין כוונת אנשי טבריא בלחלוחית העצה ומפני מה אין מניחין אותה ליבש לחלוחיתה מפני שהן ממהרין לתולשה ולהביאה ( ר"ח ערוב' פז:). קרקע שיש בו לחלוחית ואינו ראוי לכסות בו ( הוא, פסח' מז:). אם היתה השדה מטוננת פי' לחה כגון שרבו המים מקודם ועדיין ליחלוחיתה קיימת (הוא, מו"ק ו:). לבנים שמשימין תחת כרעי המטה שלא יתליעו וירקבו מן לחלוחית הקרקע ( ערוך, ערך מלבן). וכשכורתין עצים מן היער אינן מתיבשין ונשארת בהן לחלוחית ומתליעין ( שם, ערך חבר). פי' עד שהלחלוחית של תשמיש בתוך הפה נימוקה אותה טיפה והלכה לה ( שם, ערך רק). מניסן ועד ט"ו באב כורתים עצים לצורך המערכה לכל השנה מכאן ואילך תשש כח החמה ויש בעצים ליחלוחית ומעלין עשן רשב"ם ב"ב קכא: ושאר הגרעינין בזמן שכנסן ויש בהן לחלוחית למצוץ אותן (רמב"ם, תרומ' יא יא). טיט שהוא לח ביותר כדי שיניח אדם ידו עליו ותעלה בה לחלוחית שאם הדביק אותה לידו האחרת תדבק בה לחלוחית (הוא, שבית' עשור ג ד). מי שלחלוחית נמשכת מראש עינו מכנגד החוטם או מזנב עינו מצד צדעיו (הוא, ביאת המקדש ח ו). והוא שידלדל העור והבשר או הלחלוחית שיש בעור שנדלדל באיזה מקום שיהיה מכל הגוף (שם טו). מפני הכבד ששואבת לחלוחית ממנו ( ספ' מוסר לר"י בן עקנין ב יג). שאחר שהוא בערבה ובמדבר שאין שם לחלוחית ראוי שיהיו שרשיו מועטים (מלמד התלמיד', בהר). והלכה ובדקה את עצמה מיד ומצאתה על העד ליחלוחית לבנה ( שו"ת תרומ' הדשן רמו). אנו רואים בצומח וכל מיני צמח תבואות הארץ ואילנות ועשבים וכו' שלחלוחית שבתבואות וכל צומח הוא יסוד המים שבו (ברכ' חתנים י). — ובהשאלה, *לַחְלוּחִית של האדם, כח החיים שלו: יש לאבינו אברהם תקוה אם יכרת ועוד יחליף וכו' וינקתו לא תחדל זו לחלוחית שלו (מד"ר בראש' סא). כאן זקנה שיש בה לחלוחית ולהלן בזקנה שאין בה לחלוחית (שם מח). תתעלפנה הבתולות והבחורים בשדות כלומר פסקה לחלוחיתם וקרובים להתיבש כאדם המתעלף שקרובה נשמתו לצאת (ר"א מבלגנצי, פרו' יחזק' לא טז). — *ולחלוחית של מצוה, של מעשים טובים וכדומ': בני אדם שאין בהם לחלוחית של מצוה (סנה' צב:). מה לחלוחית מעשים טובים אראה בך (רש"י שה"ש ו יא). — °ושל קדושה וכדומה: במקום הטומאה שם ייבש כל לחלוחית קדושתה ( ר"ב אלשיך, איוב יח טז). — ושל חטא וכדומה: איך יעלה על דעתיכם שלחלוחית של אותו עון יהיה קיים לדור אחרון לאותם שלא היו ידיהם במעל (שו"ת ר"י מינץ סט). — וכמו לֵחָה, °לִחְלוּחִית לבנה, הלחה הלבנה: ואחר שיבדל הדם משתי המרות ומהלחלוחית הלבנה משגרת הכבד אותו אל הלב ומוצץ הלב ממנו (ספ' מוסר לר"י בן עקנין ב יג).