לְחִיצָה
°, ש"נ, — שה"פ מן לחץ: וילך שפי מכותת ונשבר מלחיצת הקיר (חזקוני, בלק כג ג). — ובהשאלה, בענין שקול הדעת וסברה: ולהודיע חולשת טענות החולקים המפחידים אותנו בראיותיהם והמהבילים דעתנו במופתיהם ושהם סובלים לחיצות יותר גדולות ויותר עצומות (הקדמ' המאירי לפי' משלי).