1, לֶחִי, לֶחֱיוֹ, לֶחֱיָהּ, לְחָיַיִם, לְחָיֵי, לְחָיַי, לְחָיַיִךְ, לְחָיֶיךָ, לְחָיָיו, לְחֵיהֶם, לְחָיֵיהֶם2, — א) לְחִי האדם, חלק הפנים שמתחת להעין ועד הפה, wange; joue; cheek: נאוו לְחָיַיִךְ בתורים צוארך בחרוזים שה"ש א י.  לְחָיָו כערוגת הבשם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים שם ה יג.  בכו תבכה בלילה ודמעתה על לֶחֱיָהּ איכ' א ב. — הכהו על הַלֶּחִי: ויגש צדקיהו בן כנענה ויכה את מיכיהו על הַלֶּחִי מ"א כב כד.  בשבט יכו על הַלְּחִי את שפט ישראל מיכ' ד יד.  יתן למכהו לֶחִי ישבע בחרפה איכה ג ל.  כי הכית את כל איבי לֶחִי שני רשעים שברת תהל' ג ח.  פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לְחָיָי יחד עלי יתמלאון איוב יו י.  גוי נתתי למכים וּלְחָיַי למרטים ישע' נ ו . — וּלְחִי הבהמה: וימצא לְחִי חמור טריה וישלח ידו ויקחה ויך בה אלף איש ויאמר שמשון בִּלְחִי החמור חמור חמרתים בִּלְחִי החמור הכיתי אלף איש שפט' יה יה-יו.  ויבקע אלהים את המכתש אשר בַּלֶּחִי ויצאו ממנו מים שם יט.  התשים אגמן באפו ובחוח תקב לֶחֱיוֹ איוב מ כו. — ושל בהמה שחוטה לאכילה: וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם שור אם שה ונתן לכהן הזרע וְהַלְּחָיַיִם והקבה דבר' יח ג. — ומקום שׂימת הרסן והעֹל על הבהמה: ואהיה להם כמרימי על על לְחֵיהֶם ואט אליו אוביל הוש' יא ד. — ובמליצה, על לְחָיֵי העמים: ורסן מתעה (יתן) על לְחָיֵי עמים ישע' ל כח. — וּלְחִי הדג, מקום נתינת חח לצוד אותו, ובמליצה למלך מצרים: הנני עליך פרעה מלך מצרים התנים הגדול הרבץ בתוך יאריו וכו' ונתתי חחים בִּלְחָיֶיךָ והדבקתי דגת יאריך בקשקשתיך והעליתיך מתוך יאריך יחזק' כט ג-ד. — ובתו"מ: קושרין את הלחי (של המת) לא שיעלה אלא שלא יוסיף שבת כג ה.  איזהו זקן מן הפרק של לחי עד פיקה של גרגרת נגע' י ט.  טוטפת המוקפת לה מאזן לאזן סרביטין המגיעין לה עד לחייה שבת נז:.  רמ"ח איברים יש בו באדם מהן רבוצים מהן זקופין ולשון זה בין שני לחיים מד"ר ויקר' טז.— ושל בהמה: הזרוע והלחיים והקיבה נוהגין בארץ ובחוצה לארץ חול' י א.  המוכר את הראש לא מכר את הלחי תוספתא ב"ב ד ח. — ולחי הדג: וכמה קשקשין יהו בו אפילו אחד תחת לחיו ואחד תחת זנבו ואחד תחת סנפיר שלו תוספתא חול' ג כז. — ואמר המשורר: וזבול בגלותו פני שמש ותכס פני כוכבי זבוליה, כדמות יפת תאר תגלה את לחיה ותחביא את עגיליה ר"ש הנגיד, הנה יחידתי.  ידידי הלבן עשר וששה ספוד ובכות עליהם האסופה, אשר היה להמשך בילדות כלחי חבצלת שזופה רשב"ג, מליצתי.  כבודה כבת מלך עדינה מעונגה ריח כריח מקטר מר ובשרפה, לחיה כשושנה כדם מאדמת אראה כשפים בה ואינה מכשפה הוא, מי זאת.  אהב והם ישנאו אשלים וילחמו אשק על יד והם יכו לחיים אתמה לדודים חברו איך גועו ולאוהבים התפרדו איך היו רמב"ע, מחאצ'רה, בשם אבן ג'יקטיליה.  צואר עופר ולחי שושן על עמוד משיש נצב, ובכפו כוס חמר ידמה ללהב וזרועו נצב הוא, תרשיש ב.  בנפשי אוהבי עפרי אהלים בפיהם יטרפו גורי לבאים, ועקרבים סביב שושן לחיהם לשמרם מהיות השמט לבאים שם ד.  רוק יעלת חן כברד השיק לבבי ושרף, לחיה כשושן ותלתל שער לשמרו כשרף שם.  או תשאלי לשלום ידידך משאול אשאל בדודיך ובשלומיך, אכן עלי שפכך דמי לבי שני עדים לחייך ושפתותיך ר"י הלוי, מה לך צביה. — °והכה לֶחֱיוֹ: קראתי קשוב חרפת מוני, על הלחי מכים בני, קראתי שמך יי' ר"א קליר, איכה אשפתו. — ולחיו למורט: ותני לחייך למורטים ואל תמנעי מרוק פנים, אולי בכבדות יגונים יקלו הזידונים ר"י הלוי, ירושלם האנחי. — *לֶחִי התחתון, החלק התחתון שבו קבועות השנים התחתונות: ניטלו הכליות ניטל לחי התחתון ניטלה האם שלה חול' ג ב.  מעשה שהלחי התחתון עודף על העליון ושאל רשב"ג לחכמים ואמרו לו הרי זה מום בכור' ו ט. — ודבור *עלו עשבים בלחייו, הוא קבור באדמה מזמן רב: ר' עקיבא (כשהיה רואה את בן כוזיבא היה אומר זה הוא מלך המשיח) אמר לו ר' יוחנן בן תורתא עקיבה יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא יבא ירוש' תענ' ד סח ד. — ובהשאלה מליצית, °לחי הפרח, הנצן: וכפתריה ופרחיה ולחי נצניה כלחי עלומיה ר"י חריזי, תחכמ' מט.  שריג אשר מעצי גן היפי נקצב, דר לחיו ממקום מחצב יקר חוצב שם נ. — ב) *חלק מהעֹל במקום הלחיים: עקרב של פרומביה טמאה ולחיים טהורים ר"א מטמא לחיים כלים יא ה.  קסדא טמאה ולחיים טהורין שם ח.  הנוגע בעול וכו' בעין של מתכת בלחיין ובעריין שם כא ב. — ג) *לוח צר של עץ משני צדי הפתח במקום המזוזה: הכשר מבוי ב"ש אומרים לחי וקורה וב"ה אומרים לחי או קורה ר' אליעזר אומר לחיין ערוב' א ב.  לחיין שאמרו גובהן עשרה טפחים ורחבן ועוביין כל שהוא שם ו.  מבוי ששוה לרשות היחיד ועשוי מדרון לרשות הרבים אם יש גובה עשרה טפחים בתוך ארבע אמות אין צריך לחי וקורה תוספתא שבת י ג.  שתי חצירות זו כנגד זו ברה"ר נותן לחי מיכן ולחי מיכן שם ערוב' י יג.  עשה לחיים למבוי גבוהים מן הארץ שלשה טפחים שם א ח.  בין לחיים ותחת הקורה נידון ככרמלית גמ' שם ט..  עשה לחי למבוי והגביהו מן הקרקע שלשה שם יד:. — °וסמי': מזוזות והם לחיי השערים ריב"ג, שרש זוז. — ד) °החלק העליון של הנעלים: חלצה בסנדל של עץ ומחופה עור או היתה קרקעיתו עור ולחייו של שיער רמב"ם, יבום וחליצ' ד.