°, — קריאה של ברכה לשתיית יין וכדומה, עי' חַי סוף פסקה א, והוסיפה: הוא (המקדש על היין) אומר בתחילה סברו מרנן וכו' והם עונים לחיים וכו' על כן רגילים בני אדם להשיב אחריו לחיים כלומר לחיים יהיה לך ולא לשום היזק (לקוטי פרדס לרש"י, ענין ברכ'). — ודבור של הסכמה, במשמ' טוב מאד1, עי' חי, והוסיפה: אמר לו שמע בקולי ואני איעצך עצה טובה א"ל לחיים א"ל לך וקנה וכו' (מעשיות, REJ 1897, Juil. 66). — וגם לחייך: ענה לה השולטן ואמר אני רוצה להיות שם כשיקדש האיש בתך ואראה איך אתם מקדשים נשותיכם אמרה לו לחייך ולשלומך (שם 75).
1 בסגנון ארמי בתו"מ וסהמ"א: מעשות דרכיך שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול ממצוא חפציך חפציך אסורין חפצי שמים מותרין ודבר דבר שלא יהא דיבורך של שבת כדבורך של חול דבור אסור הרהור מותר בשלמא כולהו לחיי אלא שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול מאי היא (שבת קיג:). בשלמא שמא שכח לחיי אלא שמא לא למד מי מוקמינן כי האי גוונא (יומ' יח.). בשלמא מה למעלה מה למטה מה לאחור לחיי אלא לפנים מה דהוה הוה (חגי' יו.). השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע בשלמא רע לחיי אלא טוב אמאי לא יבמ' קג:. מרגלים שקרי הוו בשלמא ונהי בעינינו כחגבים לחיי אלא וכן היינו בעיניהם מנא הוו ידעי (סוט' לה.). אמרו ליה מאי עיבידתיך אמר להו אנא חכימה דיהודאי אנא בעינא למיגמר חכמתא מינייכו אי הכי ניבעי לך אמר להו לחיי אי זכיתו לי כל דבעיתו בי עבידו אי זכינא בכו איכלו גבאי בספינתא (בכור' ח:). וכתב רבינו אבן מגש דמצי שליח למימר ליה אי ניחא לך בלא אחריות לחיי ואי לא שקיל זוזך ותסתלק (העיטור, מאמ' ד). — וגם בתוך סגנון עברי: א"ל שטן בא ונשתתף שנינו בכרם זה א"ל לחיי (ילקוט מכירי, תהל' קד מג).